בלוג

חברון מחכה לצדק!

90 שנה אחרי פרעות תרפ"ט, הגיע הזמן לעשות צדק היסטורי ולהשיב את אדמות הקהילה היהודית בחברון

8.9.19, 13:35 | אלימלך קרזן | 92 צפיות
תחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת. הירדנים, שפלשו לשטחי יהודה ושומרון עם סיום המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל, מקבלים החלטה אסטרטגית: למחוק כל זכר לקהילה היהודית העתיקה בחברון - זו ששרידיה גורשו שנים ספורות קודם לכן, בפרעות תרפ"ט.
במסגרת הזו הורסים הירדנים בשיטתיות את בתי הרובע היהודי ובונים על האדמות הללו מרכז עירוני חדש: שוק סיטונאי ולצידו שוק קמעונאי. שלא במקרה, מוקמים השירותים הציבוריים על חורבות בית הכנסת העתיק 'אברהם אבינו'. לצידם נבנה דיר עיזים.
שנים ספורות אחר כך, ב1967 משוחררת העיר במלחמת ששת הימים. אך שלטונות מדינת ישראל אינם ממהרים לחדש את ההתיישבות היהודית בעיר האבות וממשיכים להחכיר את חנויות השוק, אלו שנבנו כזכור על אדמות הקהילה היהודית, לעיריית חברון. השוק ממשיך לפעול כרגיל: הרצחת וגם ירשת, כפשוטו וכמשמעו.
עם השנים ולאחר מאבקים לא פשוטים, נהרס מבנה השרותים הציבוריים וגם העיזים מצאו להן כתובת אחרת. בית הכנסת 'אברהם אבינו' שוקם ונבנה מחדש, דומה מאוד לתצורתו המקורית. בשנים הבאות אושרו גם מגורי יהודים על חלק מאדמות הקהילה היהודית סמוך לבית הכנסת, תחילה בקרוואנים זמניים ובהמשך במבני קבע.
כילד שגדל בישוב היהודי בחברון, השוק הפעיל היה חלק בלתי נפרד מנוף ילדותי. מחד שוק מזרחי חווייתי ואותנטי בו ניתן לקנות בזיל הזול פירות, ירקות טריים, ביגוד, צעצועים ועוד ועוד. מאידך היווה השוק סיכון תברואתי ובטחוני לא מבוטל: בנוסף לעכברושי חברון הידועים שרוו רוב נחת והשמינו שם באין מפריע, יצאו משטח השוק לא פעם פיגועים ואירועי טרור - החל מהשלכת אבנים ומשקולות ברזל כבדות לעבר כלי רכב יהודיים וכלה בפיגועי דריסה ודקירה.
באמצע שנות ה-90 הגיעה מערכת הביטחון למסקנה הסופית כי השוק במיקומו הנוכחי מהווה סיכון ביטחוני גדול מדי. שוק חלופי, חדש ומודרני נבנה במרכז העיר, הסוחרים הערבים - אלו מהרצחת וגם ירשת - ירשו שוב ופוצו בנדיבות על חשבון משלם המיסים הישראלי. מהשלב הזה, ברור לכל בר דעת כי השוק לא יחזור עוד לעולם לפעילות במתכונתו הקודמת.
לכאורה, הצעד המתבקש באותו הרגע היה להחזיר את השטח לבעליו החוקיים - צאצאי קהילת חברון. אך מערכת המשפט שנחרדה מהרעיון, נעמדה על רגליה האחוריות ומונעת מאז כל אפשרות כזו - בטענות משפטיות שונות ומשונות, מופרכות יותר או עוד יותר.
בשנת 2001, כתגובה ציונית לרצח התינוקת שלהבת פס הי"ד, נכנסו משפחות יהודיות להתגורר במקום. החנויות הנטושות והמזוהמות שופצו והפכו לדירות יפהפיות, במקום אף פעל 'כולל' אברכים לזכרה של של שלהבת הי"ד.
אך גם השכול ומראה השכונה הפורחת לא שכנעו את מערכת המשפט של מדינת ישראל להחזיר את השטח לבעליו ולו בדיעבד. לאחר מאבק משפטי מתיש ותוך הונאת התושבים, פונו המבנים מדייריהם. לאחר ניסיון התיישבות נוסף שוב פונו התושבים, הפעם תוך ונדליזם קשה וגרימת נזק בלתי הפיך למקום - בהוראת שר הביטחון דאז, אהוד ברק.
מאז עומד המקום חרב ושומם. מערכת המשפט של מדינת ישראל מעדיפה חורבן ושממה על פני הרחבת תחום מגורי היהודים בחברון, רחמנא לצלן.
לפני כתשעה חודשים נפל דבר: חוות דעת של היועץ המשפטי במשרד הביטחון קבעה כי אין מניעה להשיב את השטח לבעליו החוקיים. שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן אישר את המהלך. 
כעת מונח העניין לפתחו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
90 שנה מלאו בימים אלו לפרעות תרפ"ט. לרוצחי תרפ"ט ולמחבלי תשע"ט יש תשובה אחת ניצחת: המשך הבניה והעמקת האחיזה היהודית בעיר האבות.
בהינתן אישור ראש הממשלה, ייעשה הצדק ההיסטורי. 
אין מועד מתאים יותר מהרגע הזה.
 
אין תגובות