בלוג

ניצחון הנחשונים

ב-כ"ב בתמוז תשל"ה קברה שרה נחשון את בנה הפעוט בבית העלמין העתיק בחברון ופרצה את הדרך לחידוש הקבורה היהודית במקום. ב-כ"ב בתמוז תש"פ זכתה שרה נחשון להכניס נין חדש בבריתו של אברהם אבינו במערת המכפלה | תמונת ניצחון

16.7.20, 18:31 | אלימלך קרזן | 144 צפיות
כ"ח באדר תשל"ה - 11.3.1975.
בשעה טובה בא בן זכר לברוך ושרה נחשון, האמן החב"די הידוע ורעייתו, מראשוני הישוב היהודי המתחדש בעיר האבות והשמחה רבה.
עם הגיעו לגיל מילה מחליטים הוריו כי את בנם הרך הם מכניסים בבריתו של אברהם אבינו הכי קרוב שאפשר לאברהם אבינו, אך ורק במערת המכפלה.
היום מדובר בעניין טריוויאלי - טלפון אחד למנהלת מערת המכפלה והעניין סגור.
אולם ע"פ הנהלים דאז, נאסר הדבר בתכלית האיסור.
שעות הביקור המותרות ליהודים מצומצמות ביותר וגם כך חלות בהן כל מיני הגבלות שונות ומשונות.
הברית מתקיימת בחטף בנוכחות מניין מצומצם, בטרם יתעוררו השומרים לעניין. אל ייקל בעיניכם - למעשה זוהי הברית הראשונה שנערכת במקום זה מאות שנים, במשך 700 שנות השילטון המוסלמי בוודאי לא נערכו שם כאלה. בהתאם לכך נקרא שמו של הרך הנימול אברהם ידידיה - על שמו של אברהם אבינו, ידיד-יה הראשון.
למרבה הצער לא ארכו הימים והתינוק אברהם ידידיה נפטר בשנתו, בן ארבעה חודשים בלבד.
שרה אימו מחליטה כי את בנה הרך היא קוברת במקום אחד בלבד: בבית העלמין העתיק בחברון.
בית העלמין הזה שימש את קהילת יהודי חברון לאורך אלפי שנים, עד היום ניתן לזהות באזורים מסויימים מצבות קדומות ביותר. בהתאם למנהג שרווח אז המצבות העתיקות הינן נטולות כיתוב.
עם זאת, רוב רובן של המצבות הושמד בשיטתיות בתקופת השלטון הירדני (1948-1967), אז הפך בית העלמין לשטח גידול חקלאי פורח בידי ערביי הסביבה. אלו הגדילו לעשות ואף שילבו את אבני המצבות שעקרו בקירות הבתים אותם בנו על שטח בית העלמין ובטרסות שמסביב.
הרצחת וגם ירשת, ביג טיים.
האחרונים שנקברו במקום היו חללי פרעות תרפ"ט, שבהוראת השילטונות הבריטיים נטמנו בקבר אחים חפוז. גם הוא הושמד ושוחזר בהמשך בזכות צילומי אוויר ישנים שנמצאו אי-שם.
במלחמת ששת הימים שוחררה אמנם העיר חברון, אך ממשלת ישראל העדיפה להמשיך ולהמתין לטלפון מהמלך חוסיין.
אישור חידוש הקבורה היהודית בבית העלמין העתיק לא בא בחשבון בעת ההיא.
שרה מודעת היטב לתמונת המצב הקשה אך למרות הכל מחליטה כי אברהם, בנה הרך אשר היה הנימול הראשון במערת המכפלה, יהיה גם הראשון להיקבר בבית העלמין העתיק בדור הזה.
אומרת ועושה.
מסע הלוויה הכואב מתקיים ביום כ"ב בתמוז תשל"ה.
מניין גברים מצומצם יוצא מקרית ארבע לכיוון בית העלמין העתיק בטנדר מקרטע.
בהוראת שר הביטחון דאז, שמעון פרס, עוצרים חיילים את השיירה ביציאה מהקריה. מפקד הכח במקום מביע בפני האם את צערו על האבדן - ובאותה נשימה מבקש לבצע פניית פרסה ולקבור את הפעוט בירושלים או בקרית ארבע. 'את חברון יחזירו' עונה המפקד הרגיש והנחוש לשאלת האם השכולה, מדוע לא תוכל לקבור את בנה בחברון.
בתגובה לוקחת שרה את תינוקה המת בזרועותיה ומתחילה לצעוד רגלית אל עבר בית העלמין.
החיילים שלא מסוגלים לעמוד בדרכה (מי כן מסוגל?), זזים מהדרך ומאפשרים לה להמשיך. שר הביטחון המתעדכן בנעשה בזמן אמת, מאשר בדיעבד את קיום הלוויה.
'לפני אלפי שנים קבר אברהם את שרה במערת המכפלה וכך קנה אחוזת נחלה בחברון. היום אני, שרה קוברת כאן את בני אברהם. כך נקנה את חברון בדורנו', אומרת שרה לאחר סתימת הגולל על קבר בנה הטרי, במשפט רב משמעות שנותר מצמרר גם היום.
 
התינוק אברהם ידידיה נחשון היה היהודי הראשון ששב בפועל ללב העיר חברון בדורנו, בזכות מעשה הגבורה ומסירות הנפש של אימו. מעשה זה היווה מנוף להגברת המאמצים שהביאו לתהליך השיבה ללב העיר חברון. בעקבותיו החל פרופ' טבגר לחשוף את שרידי בית הכנסת אברהם אבינו, צעד שהביא לשיקום ושחזור בית הכנסת והרובע היהודי העתיק בחברון, והוגברו המאמצים להיכנס לבית הדסה שהביאו לכניסת האימהות והילדים לבית הדסה בניסן תשל"ט (1979).
 
45 שנים מלאו לאירוע המכונן ההוא.
אחר הצהריים עלו בני משפחת נחשון לאזכרה השנתית בבית העלמין. משם בסגירת מעגל מצמררת הם המשיכו ישירות למערת המכפלה, להכניס בן חדש - נין חדש לברוך ושרה נחשון, בבריתו של אברהם אבינו במערת המכפלה.
שמו בישראל מנחם מנדל.
בחסדי השם ובזכות נחישותם של ברוך ושרה נחשון וראשוני המתיישבים דאז, בריתות במערת המכפלה הם כבר שגרה יומיומית מבורכת. ההגבלות היחידות כיום הן הגבלות הקורונה, לא עלינו ולא עליכם.
מזל טוב לברוך ושרה נחשון, מזל טוב להורים שמואל והדס, מזל טוב למשפחת נחשון המורחבת לדורותיה.
זה הקטן גדול יהיה, בימיו יבוא גואל!
בתמונה - 45 שנים חלפו והפעם זוכה שרה להחזיק נין חדש, נצר רענן למשפחת נחשון בעיר האבות.
עם ישראל חי.
אין תגובות