בלוג

ח"י שנים לקרב סמטת הגבורה: סיפורו המדהים של ארון הקודש במערת המכפלה

18 שנים מלאו הערב, אור לי"א בכסלו לקרב הגבורה בו נפלו 12 לוחמי צה"ל, מג"ב וכיתת הכוננות של קרית ארבע בהגנה על עיר האבות. סיפור מיוחד לציון המאורע

26.11.20, 19:24 | אלימלך קרזן | 75 צפיות
יצחק (איירה) רעננרט הוא איש עסקים יהודי-אמריקני בעל לב חם. במסגרת עסקיו רכש בין היתר את חברת A.M General - יצרנית רכב השטח הצבאי 'האמר', מפעלי מגנזיום ועוד.
בחסדי השם שרתה הברכה במעשי ידיו, עסקיו פרצו קדימה והוא קיבל מקום של כבוד ברשימת עשירי תבל.
למרות שכתובתו בניו יורק, הוא מחובר עמוקות למדינת ישראל, לצה"ל ולתורת ארץ ישראל. במשך השנים תרם סכומים אדירים לישיבות ולמוסדות קודש בארץ וכן לפרוייקטים שונים בצה"ל. פעמיים בשנה באופן קבוע, לקראת פסח ולקראת סוכות, הוא נוהג לתרום לבתי כנסת ומוסדות שונים עשרות ספרי תורה חדשים המוקדשים לזכרם של חללי צה"ל וחללי הטרור. לאורך השנים הוא זכה לתרום כבר כמה מאות כאלו.
 
שנת תשס"ו - 2006.
יצחק רעננרט מחליט כי ברצונו לתרום ארון קודש חדש ומהודר אשר יפאר את קברי האבות והאימהות במערת המכפלה, במקום הארון הישן והצנוע שהיה אז.
הארון תוכנן להיות מוצב בחצר המרכזית, מקום התפילה הראשי של היהודים במקום. לטובת הפרוייקט נשכר אדריכל מיוחד אשר תכנן ארון חזק ועמיד, מרהיב ביופיו, יצירת אמנות אמיתית אשר משתלבת היטב במראה קירות האבן העתיקים.
הוואקף המוסלמי, כזכור 'בעל הבית' במקום, התנגד כמובן - כפי שהוא מתנגד לכל פרוייקט העשוי לשפר את תנאי התפילה של היהודים במקום הקדוש.
לו היה מדובר באדם מן הישוב, ההתנגדות הזו היתה מספיקה בשביל לדחות את האישור עד ביאת גואל צדק. אבל לרעננרט המקושר היטב, מגדולי התורמים לצה"ל, לא אומרים לא - ועל כן בהתערבותו הישירה של שר הביטחון דאז, שאול מופז, אושר הפרוייקט ויצא לדרך.
הנפת הארון והצבתו בתוככי מערת המכפלה התגלו כאתגר לוגיסטי לא פשוט. אל רחבת מערת המכפלה הובא מנוף - עגורן המתנשא לגובה של כמה עשרות מטרים, משאית אחרת הביאה איתה משקולות כבדים במיוחד לטובת ייצוב העגורן. משאית נוספת הביאה איתה את חלקי הארון הכבדים.
בסופו של יום עבודה ארוך ומאומץ, הוכנסו חלקי הארון פנימה.
פרט קטן אחד לא נלקח בחשבון, קטן אבל קריטי.
משקלו של ארון האבן המהודר כ-8 טון.
לצערנו, שוב - בגלל התנגדות המוסלמים אשר לא מוכנים לאפשר כל בדיקה הנדסית / ארכיאולוגית במקום, אין כיום אף אחד שיכול לומר בוודאות מה קורה מתחת לרצפת אולמות התפילה. עד היום, קומתו התחתונה של המבנה העתיק - בה נמצאים קברי האבות והאימהות - היא למעשה נעלם אחד גדול.
משלחת של מהנדסים וארכיאולוגים אשר הגיעה לבחון את הארון החדש הודיעה באופן שאינו משתמע לשני פנים: 8 טון הם סיכון גדול מדי. ללא תוכנית הנדסית מסודרת של קומת הקרקע - אותה כמובן אין להשיג - לא ניתן לדעת איך יגיב המבנה בן ה2000 שנה למשקל הזה. ועל כן עם כל הצער, הארון הזה לא יוכל להישאר במקום.
במבצע מורכב נוסף הוצא הארון מן המקום. אך רעננרט לא אמר נואש ופנה מיד לתכנן ארון חלופי, קל יותר אך מהודר לא פחות.
התוצאה מרשימה בכל קנה מידה. הארון החדש עשוי עץ אלון מהודר, חזק ועמיד בפני ונדליזם מוסלמי אך שוקל 2 טון בלבד - כרבע ממשקלו של הארון הקודם.
לאחר מספר חודשי תכנון ועבודה, הוצב הארון המפואר בחצר המרכזית במערת המכפלה והפך עד מהרה לאחד מסמליו של המקום הקדוש.
בנוסף לארון, תרם רעננרט שני ספרי תורה מהודרים. מדי שנה, בימי חוה"מ פסח וחוה"מ סוכות, הוא מגיע לביקור ותפילה סמוך לארון הקודש ולספרי התורה אותם זכה לתרום.
 
וכאן מקבלת העלילה תפנית מעניינת.
אל"מ דרור ויינברג שהיה מפקד חטיבת יהודה, נפל בקרב 'סמטת הגבורה' סמוך לציר המתפללים בחברון, בדרך המובילה אל מערת המכפלה.
שי ויינברג, אחיו הצעיר הלך לעולמו כ-3 שנים אחר כך ממחלה קשה.
לזכרם הקימו בני המשפחה בכפר סבא, עיר מגוריהם, בית כנסת חדש הנושא את שמם - 'בית דורשי'.
יצחק רעננרט אשר התחבר לדמותו של דרור, איש התורה ואיש הצבא, התגייס בשמחה למשימה ותרם חלק נכבד בבניין בית הכנסת.
ארון הקודש המפואר שיועד למערת המכפלה נותר למעשה ללא שימוש ובתזמון מופלא, התאים בדיוק לבית הכנסת ההולך ונבנה.
כך בסופו של דבר, ארון הקודש אשר תוכנן עבור מערת המכפלה הוצב בבית הכנסת על שמו של דרור ויינברג, אשר נפל על משמרתה יחד עם עוד 11 לוחמי צה"ל, מג"ב וכיתת הכוננות של קרית ארבע.
בתמונות: ארון הקודש המקורי המוצב ב'בית דורשי' בכפר סבא וארון הקודש החלופי המוצב במערת המכפלה.
 
יהי זכרם ברוך.
אין תגובות