בלוג

סיכום עבודת דוקטורט: מערת המכפלה: תולדות האתר מראשיתו עד שלהי העת העתיקה | נעם ארנון

מערת המכפלה – מבט מחקרי חדש, מלא ומקיף בעבודת הדוקטורט "מערת המכפלה – האתר ותולדותיו מראשיתו ועד שלהי העת העתיקה", מאת ד"ר נעם ארנון, אונ' בר אילן, תשפ"א | תקציר המאמר להלן

11.7.21, 19:08 | אלימלך קרזן | 116 צפיות
לפני כ-  100 שנה יצאו לאור בפאריס שני כרכים גדולים ומהודרים של הספר Hébron, Le Haram el-Khalîl, sépulture des patriarches  (חברון – ח'ארם אל ח'ליל, מקום קבורת האבות)  מאת שני מחברים: החוקר הצרפתי המהולל הכומר לואי איג ונסאן (L. H. Vincent) והקצין הבריטי ארנס ג'ון הנרי מקאי (Ernest John Henry Mackay) בהשתפות המלומד הנודע הכומר פליקס מארי אבל (F. M. Abel).  הכרך הראשון כלל דיווח מפורט על האתר וחלקיו, והשני – שרטוטים ותכניות שצוירו ביד אמן. העבודה המרשימה זכתה בפרס האקדמיה הצרפתית. הכל נראה מעולה, חוץ מעובדה "קטנה" אחת: למחברים המכובדים לא היה באמת שום מושג או מידע עובדתי ממשי על האתר, חוץ ממה שיכלו לראות ולמדוד על פני השטח ומה שיכלו לשער תוך עיון במקורות כתובים. בקושי רב הם זכו לאישור לכניסה למבנה, אך לא יכלו אפילו לחלום על כניסה לתוך מעבה המערה או על מחקר ארכיאולוגי בתוכה. מאז, עבר העולם שינויים רבים: מלחמת עולם, תהליכים מדיניים היסטוריים, פיתוחים וחידושים מדעיים, ועוד ועוד; היישוב היהודי בחברון נעקר בפרעות תרפ"ט, ואחרי דור קמה מדינת ישראל; אחרי דור נוסף מערת המכפלה, האתר ההיסטורי היהודי העתיק בעולם, שהיתה סגורה לכל מי שאינו מוסלמי, נפתחה לכניסה ליהודים ולכל אדם עם שחרור חברון בתשכ"ז, וחידושים ומחקרים ארכיאולוגיים הנוגעים אליה החלו להופיע.
 
התעניינותי במערת המכפלה החלה לפני  כ- 45 שנה, בסוף שנות ה – 70 של המאה ה- 20, כאשר הוקמה "מדרשת חברון" שהייתי בין מקימיה. כמובן שהאתר המרכזי והמעניין ביותר שבו הדרכנו היה מערת המכפלה. שמועות וסיפורים התערבו עם עדויות ונתונים, והרפתקה לילית של כניסה לתוך מעבה המערה בליל הסליחות הביאה לגילוי ממצאים ארכיאולוגיים מרתקים וחשובים. לאט לאט נאספו נתונים ועובדות, קטעי מידע ומחקר, וגילויים חדשים ומפתיעים. לאחר שנוכחתי כי קיים מסד נתונים מדעי שדי בו כדי לבסס עליו עבודת דוקטורט, פניתי למחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן בהצעת מחקר. הכוונה בביצוע עבודה כזו הייתה  להציב את מערת המכפלה  -  בנוסף למקום המרכזי בו היא נמצאת במדף ספרות המורשת, המסורת והאגדות -  גם במקום הראוי לה במדף ספרות המחקר ההיסטרי והמדעי. לשמחתי, ההצעה התקבלה, וראש המחלקה – פרופ' בועז זיסו – קיבל על עצמו את ההנחיה. 
 
בסופו של דבר, העבודה התרחבה הרבה מעבר למשוער בתחילה, והתמשכה על פני כשמונה שנים, במספר שלבים. השלב הסופי התארך לשלש שנים, שכללו מחקרי עומק ורוחב בנושאים רבים ושונים. המחקר כולל פרקים בגיאוגרפיה, גיאולוגיה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, ניתוח פרקי חז"ל ומדרשים, מקורות היסטוריים רבים ושונים, וכדי להציג תמונה מלאה – גם התייחסות למקורות נוצריים שהשפיעו באופן מאד משמעותי על תולדות האתר והאזור. בסך הכל נפרסה תמונה מקיפה של תולדות מערת המכפלה לאורך תקופה של כ – 2500 שנה, מימי אברהם אבינו (תקופת הברונזה התיכונה), דרך תקופת המקרא (ממלכת יהודה ובית ראשון), ימי בית שני, ועד שלהי העת העתיקה בתום  התקופה הביזנטית (המשנה והתלמוד). (העבודה אינה עוסקת במחקר ימי הביניים, מהכיבוש הערבי ואילך, ואי"ה עוד חזון למועד). עיקרון יסודי בעבודה היה – בדיקת ממצאי המערה על רקע המציאות ההיסטורית – ארכיאולוגית באתרי האזור, בעיקר תל חברון, שבו היו גילויים מפתיעים ומרתקים בעשרות השנים האחרונות.
 
ובכן, מה מסקנת העבודה?
כיום ניתן לומר: מערת המכפלה היא אתר הכולל את התקופות ההיסטוריות מימי האבות ועד ימינו. במעמקיה התגלתה מערה כפולה ("מערת מכפלה"), שזוהתה כמערת קבורה כפולה מתקופת האבות; בתוך המערה התגלו כלי חרס מימי ממלכת יהודה (תקופת הבית הראשון), המעידים שיהודים נכנסו למערה והניחו בה כלי מנחה. המערה וכל תכולתה נגנזו במעמקי המבנה הענק והמרשים שנבנה ע"י הורדוס מלך יהודה בתקופת הבית השני, מבנה אשר באופן פלאי ניצב שלם ופעיל מזה למעלה מ – 2000 שנה, ומהווה דגם מוקטן ומושלם להר הבית. באותה תקופה, בימי בית שני, התקיים בחברון יישוב יהודי מפותח, ששרידיו התגלו לאחרונה בתל חברון, כולל מקוואות טהרה ענקיים ומרשימים. אחרי חורבן בית המקדש התגברה הגעת יהודים למערת המכפלה, מקום שעליו אמרו חז"ל "האבות הם המרכבה לשכינה". כתובות הכוללות שמות בשפה היוונית שנכתבו ע"י יהודים שהתגלו בצד הפנימי של חומות המבנה מעידות על יהודים שהגיעו לבקר ולהתפלל במקום לפני כ – 1500 שנה. שרידי בית הכנסת שהתקיים בצידו הצפוני של המבנה (במקביל לכנסיה שהיתה בצידו הדרומי) מספרים על המשך התפילה במקום עד לפני כ – 1000 שנה.
 
העבודה כוללת שני כרכים – כרך א' ובו טקסט בן כ – 300 עמוד, וכרך נוסף, הכולל נספחים, הרחבות וכ – 150 עמודי איורים, שרטוטים, מפות, צילומים, תרשימים, הדמיות ותכניות. 
ניתן לראות את העבודה בספריית מדרשת חברון ובספריה הציבורית בקרית ארבע; כן ניתן לקבל ללא תשלום קישור לעותק דיגיטלי, או להזמין עותק מודפס בכיסוי עלות ההדפסה.
 
לסיום, אודה לכל החברים הרבים שהושיטו עזרה והתענינו (רשימה מלאה של כל התודות מופיעה בתחילת העבודה). אשמח לכל התעניינות נוספת, ואקווה שעבודה זו תסייע להגברת  ההתחברות וההתקשרות למקום אבותינו ואימותינו, השרשים החיים במעמקים, המעניקים לנו כח, עוצמה, דרך ואמונה. 
 
בעבודה זו הוצב אתגר לא פשוט: תיאור ופריסת תולדותיו של אתר אחד לאורך תקופה ארוכה של כ – 2500 שנה. אתגר זה אינו מובן מאליו, בעיקר לאור העובדה שהמדובר באתר שאפשרויות המחקר בו הן מוגבלות, ואין כל אפשרות לבצע בו חפירה או מחקר גלוי ומלא. מאידך, היתרון הוא שהמחקר עוסק באתר היסטורי חי ופעיל, המהווה נושא לתיאורים, עדויות והתייחסויות טקסטואליות רבות, הן ישירות והן עקיפות.
בסיכום הדברים, לאחר מספר שנות עבודה, אני תקווה שהתוצאה עומדת בציפיות, ועלה בידינו להציג תמונה מהימנה ומקיפה של אתר ייחודי זה מתחילת היווצרותו ועד שלהי עת העתיקה.
תיחום והגבלת זמני המחקר היה חלק מהגדרות העבודה. כפי שנראה בגוף העבודה, היקף העבודה הוא גדול גם בתחומי זמן אלו. כניסה למחקר תקופה נוספת - ימי הביניים, ולתוך עולם השפה, הטקסטים וההיסטוריה הערבית בעומק הנדרש הייתה הופכת את העבודה לגדולה מידי או שהייתה מאלצת ויתור על העמקה בנושאים אחרים. עבודת המשך על האתר ותולדותיו מסוף התקופה הביזנטית ואילך היא אפשרית, והרשות נתונה לחוקרי ימי הביניים והעת החדשה.
בהגדרה, העבודה אינה עוסקת בחקר המקרא, ועל כן לא נכללו בה ניתוחים של פרקי המקרא הידועים המתארים את מערת המכפלה, קניינה, מיקומה ותולדותיה. כן נכללו בעבודה מספר אזכורים של פסוקי מקרא, העשויים להאיר נקודות שונות. עם זאת, ניתן לקבוע כי המחקר מצביע על התאמה מלאה בין התיאורים המקראיים והממצאים  שהתגלו במערה ובסביבתה.
 
בסיכום, להלן מספר נקודות משמעותיות שעלו במהלך העבודה:
א. מערת המכפלה היא אתר בעל פנים רבות. עבור רבים זהו אתר דתי מקודש, מקום לתפילה ולקיום טקסים דתיים. אחרים יראו בו אתר היסטורי ייחודי, אשר ממשיך להתקיים ולהציג תמונה רבת עניין מימי התנ"ך עד ימינו. כמובן, ישנם גם היבטים נוספים הקשורים לאתר זה. ועם כל אלו, מדובר גם באתר ארכיאולוגי, אשר ניתן להתייחס אליו ואל ממצאיו בכלים מחקריים ותוך הפעלת שיטות מחקר מקובלות. אמנם, אין אפשרות לבצע במקום חפירה והמחקר בו מוגבל מאד, ואף על פי כן יש בסיס רחב דיו להצגת תמונה ארכיאולוגית המשתרעת על פני תקופות ארוכות ומשמעותיות.
הממצא החמרי באתר מערת המכפלה הכלול בתחומי זמן מחקר זה משתרע על פני כ – 2500 שנה: החל מתקופת הברונזה התיכונה  (המערה הכפולה במעמקי המבנה), ממשיך בתקופת הברזל  (כלי החרס), עובר לימי בית שני (המבנה המונומנטלי), ומגיע עד התקופה הביזנטית  (הכתובות שהתגלו על צידן הפנימי של החומות).
עיקרון מתודולוגי שלאורו נכתבה עבודה זו הוא - קישור ממצאי מערת המכפלה לממצאים מהתקופות המקבילות במרחב הסובב. לצורך ניתוח ממצאי מערת המכפלה במבט מרחבי נסקרו בעבודה בהרחבה תוצאות החפירות הארכיאולוגיות בתל חברון, כמו גם תולדותיו של אתר נוסף בחברון, המקביל מבחינות שונות למערת המכפלה – אתר ממרא (המכונה כיום "אלוני ממרא").
מבט מרחבי נוסף הנסקר בעבודה הוא הרקע הגיאוגרפי והגיאולוגי, אשר גם לו השלכות רבות על תוצאות המחקר.
ב. גילוי המערה הטמונה במעמקי המבנה ותיארוכה לתקופת הברונזה התיכונה, מהווה נקודת מוצא למחקר האתר. אמנם, לא התגלו במערה שרידים מתקופה זו, וניתן לייחס עובדה זאת לכיסוי ומילוי החלקים העמוקים בעפר ולשימוש החוזר במערה בתקופות מאוחרות יותר. סקירה גיאולוגית מעלה אפשרות שהמערה החלה להיווצר כמערה קארסטית שהותאמה לקבורה בתקופה מאוחרת יותר, וכן כי ככל הנראה לידה נמצאו מערות נוספות שהותאמו אף הן לייעוד זה. בחפירות תל חברון התגלתה  עיר מבוצרת מפותחת בתקופת הברונזה התיכונה; מציאת תעודה כתובה מתקופה זו מעידה כי בעיר זו הייתה מערכת שלטון ומנהל. ממצא זה מאיר באור ריאלי את תיאור קניין המערה (בראשית כג).
ג. במעמקי מערת המכפלה התגלו ארבעה כלי חרס שתוארכו לתקופת הברזל ב' – מאות 8-9 לפסה"נ (תקופת הבית הראשון). הבדיקות המדעיות שבוצעו בכלים  במעבדות בארץ ובחו"ל – הן בדיקה פטרוגראפית והן אנליזה כימית – הראו כי מקור הכלים היה באזורים שונים ברחבי ארץ יהודה. נתון זה עשוי ללמד כי המערה הייתה מוכרת וידועה בתקופת ממלכת יהודה וכי הגיעו אליה מבקרים מאזורים שונים, עובדה העשויה להצביע על קיומו של אתר פולחני בעל חשיבות אזורית, (כפי שעולה גם מהמקרא (שמ"ב  טו ז). הממצא בתל חברון (כולל חותמות "למלך חברון") מראה כי בתקופה זו התקיימה בחברון עיר מלוכה מרכזית שהיוותה מרכז מנהלי בממלכת יהודה.
ד. המבנה המונומנטלי הידוע הניצב עד היום מעל מערת המכפלה הוא יצירה אדריכלית - היסטורית ייחודית.  ניתוח שיטות הבניה, מקורות היסטוריים ובדיקת פחמן 14 מובילים למסקנה כי הבונה הוא הורדוס מלך יהודה (37 – 4 לפסה"נ). (אמנם רבים שיערו זאת בעבר, אך כעת הדבר מוכח במידה רבה של וודאות). בעבודה נשללה אפשרות כי המבנה הוא חשמונאי; כן נשללה האפשרות שהועלתה בעבר כי המבנה הוא מקדש או מרכז פולחני אדומי, זאת בעקבות תגליות חפירות תל חברון בהן התגלתה עיר יהודית מפותחת בתקופת הבית השני, שכללה אזור תעשיה חקלאית ומקוואות מרשימים גדולי מידות, מהגדולים בארץ. 
המבנה מעל המערה נבנה ע"י הורדוס במאה הראשונה לפסה"נ תוך התייחסות מכוונת למערה בעומק הסלע. ניתוח תכניות המבנה, סגנונו ושיטות הבנייה בו מראות כי הן נבחרו כדי לעצב אותו כמונומנט בעל עוצמה חזותית בולטת, כמאוזוליאום ייחודי המיועד להנצחת דמויות ואישים נערצים וכנקודת מוקד ועניין ציבורית שתוסיף יוקרה לבונה ולטמונים בו.
ה. ניתוח תיאורי חברון ומערת המכפלה בכתבי יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאוויוס) מראה כי  - בניגוד לדעות רווחות -  יוספוס כן התייחס למבנה זה ותיאר אותו באופן נכון ומדויק, אם כי בקיצור ובניסוח מרוחק. מסקנתנו היא כי יוספוס עצמו ככל הנראה לא היה בחברון ותיאר את אתריה על פי סיפורים ותיאורים שהגיעו אליו מפי אנשים (כנראה יהודים) שהכירו את העיר. השוואת תיאורי יוספוס למקורות יהודיים בני הזמן מראה כי הוא היה מודע היטב למסורות שרווחו באזור בימי הבית השני, ומסורות אלו מצאו את מקומן בכתב – הן בכתבי יוסף בן מתתיהו עצמו והן בספרים החיצוניים, בעיקר ב"ספר היובלים" וב"צוואות השבטים".
ו. מבנה מערת המכפלה היה מוכר לחז"ל. במאות הראשונות לספה"נ, אחרי חורבן בית המקדש, התבלט אתר מערת המכפלה כאתר מקודש בעל משמעות סמלית שאליו נקשרו סיפורי האבות והאמהות. בתקופה זו האבות הפכו למוטיב מרכזי בהגות חז"ל; בכתבי חז"ל בולטת חשיבות האבות ומרכזיותם בבניית עולם הזהות, התודעה וההלכה היהודית, וזאת במטרה לחזק ולבסס את הזהות היהודית והחיבור לאבות מול העולם הנוצרי שהלך והתרקם בארץ ישראל והתיימר להוות אלטרנטיבה ליהדות. במקביל, הלך והתפתח בחברון אתר נוסף – אתר ממרא (שכונה גם "האלה", בוטנה, בטנן, תרבינטוס, או "אלוני ממרא") – כאתר פולחן נוצרי מרכזי, בו נבנתה אחת הכנסיות הראשונות בארץ ע"י קונסטנטינוס. שני האתרים הללו התקיימו ופעלו במקביל במשך תקופה ארוכה, אתר ממרא כמרכז פולחן נוצרי ומערת המכפלה כאתר יהודי. 
ז. מקורות חז"ל מצביעים על מרכזיות הולכת וגוברת של קברים כאתרי פולחן להם יוחסה קדושה ומשמעות דתית. בעבודה זו סקרנו עשרות רבות של מקורות המצביעים על כך, הן במקורות בבליים והן במקורות ארץ-ישראלים. (בתחילת הסקירה הראנו כי לא חצץ גבול מוחלט בין המרכזים הרוחניים, ומידע, מקורות ומסורות עברו ביניהן באופן חופשי). תובנה זו ביחס לקברים מנוגדת לתפיסה המקובלת כיום בקרב מספר חוקרים לגבי יחס המסורת היהודית הקדומה לקברים. אכן, תפיסת היהדות הקדומה מציינת קבר כמקום טמא; תפיסה זו בולטת הן בתנ"ך והן במקורות מוקדמים במסורת חז"ל. בימי הבית נושא הטומאה בכלל וטומאת קברים בפרט תפס מקום מרכזי בהלכה ובאורח החיים, ואז גם ניתן היה להיטהר מטומאה. אך לאחר החורבן הלכה והתפתחה תפיסה המעניקה מימד של קדושה לקברים, ככל הנראה כתחליף למרכזיות בית המקדש. כפי שהראינו בעבודה, מספר האזכורים במקורות חז"ל לקברים כאתרי תפילה או כרקע להתרחשויות רוחניות הוא רב מאד, והתייחסנו אליהם בעבודה ובנספח ג'. ההסבר לכך טמון ככל הנראה במפגש האנושי עם המסתורין של המוות, בו עובר האדם למצב ולמקום אחר, תהליך אשר כבר משחר ימי האנושות נתפס כהוויה מיסטית ומקום מטאפיסי על טבעי; המחובר לרוח ולמגע עם האלוהות. מקומה של מערת המכפלה בתהליך זה הוא מרכזי. לפי השקפת חז"ל מהותם של האבות כנושאי בשורת האמונה והנוכחות האלוהית לא הסתיימה עם פטירתם, וממילא היה ברור כי המקום בו נטמנו ממשיך להוות נקודת חיבור וקשר עם המימד האלוהי העל טבעי, ובלשון חז"ל – "האבות הם המרכבה (לשכינה)" (ב"ר מ"ז ועוד).  יתר על כן, בהפיכת קברים למקומות קדושים במאות הראשונות לספירה יש מעין "סגירת מעגל", וחיבור מחודש עם מהותם של האתרים המקודשים הקדומים.
ח. בעבודה הוצגנו וניתחנו בהרחבה כתובות צליינים שהתגלו לאחרונה, הכוללות שמות בשפה היוונית שנחרתו בצידן הפנימי של חומות  מערת המכפלה. ניתוח הכתובות מצביע על כך כי ככל הנראה הן נכתבו ע"י יהודים שעלו למערת המכפלה במאות 4 - 5 לסה"נ (התקופה הביזנטית); עולה מכאן, כי בתקופת התלמוד היה מבנה מערת המכפלה מוכר וידוע והיווה נקודת ביקור בעלת משמעות רוחנית. השוואת כתובות אלו לממצא האפיגרפי מאתר ממרא מראה כי רוב מבקרי אתר ממרא היו נוצרים,  ואילו רוב מבקרי מערת המכפלה היו יהודים.
ט. במקביל לתהליך שתואר לעיל, התחולל תהליך של קידוש קברים גם בנצרות, תהליך שבסופו של דבר הביא להקמת כנסיה גם במבנה מערת המכפלה. האבות תפסו מקום מרכזי בהגות הנוצרית הקדומה, שהתיימרה לירושת הזהות של "ישראל האמיתי" וטענה כי מאמיני הכנסיה הם הממשיכים את בשורת ואמונת האבות, ובעיקר את בשורתו של אברהם. ניתוח המקורות מעלה כי הכנסיה במערת המכפלה נבנתה ככל הנראה ע"י הקיסר יוסטיניאנוס הראשון, כחלק מהתהליך שתואר כ"ניצחון הנצרות על היהדות". בניגוד לצפוי, בני שתי הדתות יכלו לבקר ואולי אף להתפלל זה בצד זה במערת המכפלה, היהודים בכיוון צפון – כיוון ירושלים, והנוצרים בבסיליקה שנבנתה בחלקו הדרומי - מזרחי של המבנה. בהקשר זה סקרנו מקורות ואתרים המעידים כי ככל הנראה בהר חברון התקיימו בפועל יחסי הבנה ושכנות שקטה בין היהודים והנוצרים.
י. מקום התפילה היהודי בחלקו הצפוני של מבנה מערת המכפלה התגבש לבית כנסת, שהתקיים גם בימי הביניים, לאורך התקופה הערבית הקדומה. בעבודה סקרנו מקורות והעלנו אפשרות למיקומו של בית הכנסת – מיקום הנשען גם על ממצאים בשטח.
 
אנו תקווה שעבודה זו תסייע לכך שמערת המכפלה תזכה למקום הראוי לה בתודעה, בתיירות ובמחקר, וההתעניינות, הביקורים וההתחברות למורשת האבות והאמהות יעמיקו ויתרחבו. 

 
 
 

 
אין תגובות