בלוג

מערת המכפלה במבט ארכיאולוגי | ד"ר נעם ארנון

הנושא המרכזי הפותח את פרשת 'חיי שרה' הוא קניית מערת המכפלה ע"י אברהם לצורך קבורת שרה. מערת המכפלה היא ראשית קניין הארץ ומקומם של השורשים העמוקים ביותר של עם ישראל. התורה מייחסת למקום חשיבות מיוחדת, והוא מוזכר עוד מספר פעמים בהמשך ספר בראשית; במאמר זה נוסיף למידע על המקום גם היבט ארכיאולוגי

12.10.21, 23:05 | אלימלך קרזן | 3 צפיות
דורות רבים הייתה מערת המכפלה עלומה ונסתרת; אך בדור האחרון הולכים ונודעים פרטים המאפשרים לבחון את האתר ותכולתו מנקודת מבט ארכיאולוגית. 
כידוע, החלוקה המקובלת של ההיסטוריה של עם ישראל בעת העתיקה כוללות ארבע תקופות עיקריות:
תקופת האבות
תקופת בית המקדש הראשון
תקופת בית המקדש השני
תקופת המשנה והתלמוד
 
באופן מעניין וראוי לציון, התגלו במערת המכפלה ממצאים שתוארכו לארבע תקופות אלו:
המערה הכפולה, שהתגלתה במעמקי המבנה – תקופת האבות
כלי החרס שהתגלו במערה -  תקופת בית ראשון
המבנה המונומנטלי המוכר המתנשא מעל המערה -  תקופת בית שני
כתובות שהתגלו על החומה בתוך המבנה – תקופת התלמוד
 
המערה: 
במהלך ה"סליחות" בשנת תשמ"א (1981) התגלתה  - לראשונה במחקר המודרני  - מערת הקבורה במעמקי המבנה. גילוי המערה התאפשר תוך כדי "מבצע" מיוחד וחווייתי של מדריכי "מדרשת חברון". במהלך מבצע זה התגלה מערת קבורה, הכוללת שתי מערות, זו לפנים מזו, וביניהן מחבר מסדרון צר וקצר. אל המערה הוביל בעבר פיר, אשר נקטע ושולב בבניה המאוחרת יותר בתקופת הבית השני. שתי המערות מולאו בעפר שנוסף בתוכן וכיסה את חלקיהן הנמוכים. צורת המערה ואופי חציבתה אופייניות לתקופת הברונזה התיכונה 2, אותה מקובל לראות כ"תקופת האבות". בנוסף, סמוך למבנה התגלו מערות דומות נוספות שזוהו גם הן כמערות קבורה מתקופה זו.
להשלמת התמונה, בחפירות תל חברון ("ג'בל רומידה",  כ – 1 ק"מ מדרום-מערב למערת המכפלה)  התגלתה עיר מוקפת חומה מסיבית,  מתקופת הברונזה התיכונה. מגלה החומה, החוקר האמריקאי פרופ' פיליפ האמונד, כינה אותה "חומה קיקלופית", מונח המציין ענק מיתולוגי; חומות בצורות וענקים בחברון מוזכרים כמובן גם במקרא (במדבר יג כב; יהושע יד יב – יד; ועוד). החוקר הישראלי ד"ר אבי עופר גילה בתל לוח חרס בכתב היתדות בשפה האכדית, ובו רשימת בהמות שהובאו למלך העיר והועלו כקרבן. הלוח מעיד על קיום שלטון מרכזי ומערכת מנהלית בעיר הכנענית. אזור הקבורה של העיר היה במזרח "עמק חברון", במדרונות הסלעיים הגובלים בשדות העיר; גם מתיאור המקום בתורה עולה כי מערת המכפלה היתה "בקצה השדה".  המערה היתה ממזרח לממרא, ובלשון הכתוב - "על פני ממרא", ולידה נמצא "מבחר קברים" -  מכלול מערות הקבורה, אשר אחת מהן נבחרה ונקנתה ע"י אברהם לקבורת שרה. הטופוגרפיה, הממצאים הארכיאולוגיים ופסוקי המקרא משתלבים היטב. 
 
כלי החרס: 
בתוך המערה, ליד עצמות אדם מפוזרות, התגלו חלקי ארבעה  כלי חרס: קערה, קובעת, פכית, וכתף של קנקן. הכלים תוארכו לתקופת הברזל 2 (תקופת בית ראשון, מאה 8-9 לפסה"נ). בכלים בוצעו בדיקות מעבדה – בדיקה פטרוגראפית באוניברסיטת אריאל ואנליזה כימית באוניברסיטת בון בגרמניה. תוצאות הבדיקות מראות כי הכלים נוצרו באזורים שונים ביהודה – בהר חברון, בירושלים, ובשפלה. מהממצא עולה בתקופת ממלכת יהודה מקום המערה היה מוכר, והגיעו אליה מבקרים מאזורים שונים, שחלקם השאירו בה כלים כ"מנחת קבורה". 
מרכזיותה של  חברון כאתר מקודש בתקופה הישראלית הקדומה עולה גם מהמקרא (שמ"ב טו ז). בחברון החלה מלכות דוד (שמ"ב ב א). בחפירות תל חברון התגלתה עיר מרכזית מתקופת ממלכת יהודה, והחומות מהתקופה הכנענית  חוזקו בבחנים ומגדלים. חותמות בכתב העברי הקדום ועליהן הכתובת "למלך חברון", שהוטבעו על ידיות קנקני תוצרת חקלאית, מעידים כי היו בעיר מחסני מזון מלכותיים, (שהוכנו ככל הנראה למצור האשורי בימי המלך חזקיהו). בתל התגלה "בית ארבעה מרחבים" וכן כתובת וחותמות נוספים מתקופת הברזל. ממצא כלי החרס במערת המכפלה משתלב בממצאי תל חברון מתקופה זו.
 
המבנה: 
המבנה המוכר הינו מונומנט ייחודי מימי בית המקדש השני, שנותר – באופן מפליא  -  שלם ופעיל זה למעלה מאלפיים שנה. סגנון המבנה ושיטות הבניה, ובדיקת פחמן 14 שבוצעה על גרגרי פחם שהתגלו  במילוי הבטון בתוך החומה, מוכיחים כי בונה המתחם הוא (כצפוי) הורדוס מלך יהודה (37 – 4 לפסה"נ).   כמאה שנה מאוחר יותר כתב יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאוויוס) על "מצבות עשויות שיש מרהיב ביופיו, מלאכת מחשבת" - לפי תיאורים שקיבל מעדי ראיה. 
בחפירות תל חברון בשנת 2014 שבוצעו ע"י עמנואל איזנברג ופרופ' דוד בן שלמה התגלה רובע מגורים ותעשיה יהודי מפותח מימי בית שני (מאה 1 לפסה"נ – מאה 1 לסה"נ) ובו בתי מגורים, בית מלאכה ליצירת כלי חרס, גתות יין ובתי בד; בכולם התגלו ממצאים יהודים מובהקים, כולל מטבעות מתקופת החשמונאים ומטבע מימי בר כוכבא. השיא היה גילויים של שני מקוואות טהרה ענקיים ומרשימים, מהגדולים בארץ (נפחם בין 100 – 250 מ"ק). לשני המקוואות מובילות  מדרגות רחבות המחולקות לשלשה  גרמי מעלות (תופעה ייחודית המופיעה רק בחברון ובקומראן).
בעבר הועלו השערות שונות לגבי בונה מבנה מערת המכפלה  ומטרת בנייתו. בין בשאר הועלתה גם דעה מרחיקת לכת, שהמבנה הוא "אדומי"  - שנבנה ע"י האדומים או עבור האדומים, אשר כיכול  היו תושבי חברון בתקופת הבית השני. אך ממצאי תל חברון מוכיחים כי תושבי חברון היו יהודים שהקפידו על הלכות הטהרה (ויתכן כי היו צאצאי האדומים שהתגיירו). כך סייעו ממצאי תל חברון להגדיר בבירור את מערת המכפלה - מבנה שנבנה בסביבה יהודית ע"י שליט יהודי כחלק מהמורשת ההיסטורית והאדריכלית היהודית.
 
הכתובות:
כיום מוכרות שבע כתובות (למעט כתובות בערבית) שנחקקו בצידה הפנימי של החומה. שתי כתובות היו ידועות בעבר ופורסמו וחמש התגלו רק לאחרונה. חמש מהכתובות  נכתבו ביוונית ושתיים בעברית; כולן תוארכו לתקופה הביזנטית (תקופת התלמוד, מאות 5 – 6 לסה"נ).  הן נכתבו ע"י צליינים שנכנסו למבנה לצורך ביקור דתי ותפילה, או בלשון חז"ל "להשתטח על קברי אבות" (בבלי סוטה לד ב ועוד). הכתובות מכילים שמות, שצוינו למטרות ברכה, זיכרון ותפילה. מתוך הכתובות עולה כי שש מתוך השבע נכתבו ע"י יהודים. חלק מהשמות המופיעים בכתובות הם שמות יהודיים אופייניים, כמו "ברוכיוס" (ברוך) "אנה" (חנה)  "אבימלכוס "(אבימלך) בן נחום" ו"ברניקה". לאחרונה זוהה השם "רבי יעקב החזן" בעברית.  
ממקורות חז"ל אנו למדים שהחכמים הכירו את מערת המכפלה וביטאו התייחסות מיוחדת לאבות ומקום קבריהם. בתיאור ביקורו של רבי בנאה,  אחד מראשוני האמוראים, ב"מערת אברהם" (בבלי בבא בתרא נח א)  מופיע תיאור של שתי מערות ("מערת אברהם" ו"מערת אדם הראשון"). מקור זה מעיד על הכרת מערת המכפלה ויחס מיוחד לאישים הקבורים בה (כולל אדם וחוה). רבי שמואל בר יצחק (אמורא בן הדור השלישי שעלה מבבל לא"י) אמר "אבות – דרך היסב הן קבורין" (ירושלמי תעניות ד ב); משמעות האמרה היא ברורה: בימיו הצביעו על ציון אברהם באמצע, יצחק לימינו, ויעקב לשמאלו, בדומה לסדר המצבות המוכר כיום. רב ושמואל, מגדולי האמוראים במאה ה – 3, שהיו בא"י וירדו לבבל, דנו במונח "מכפלה" – האם הכוונה למערה לפנים ממערה, או למערה על גבי מערה (ערובין נ"ג) (למעשה, שתי הדעות נכונות).  ברור שהם הכירו את מבנה הפנימי של המערה. חז"ל הדגישו את חשיבות ברכת אבות (בבלי ברכות לד); ביטוי בולט וייחודי הוא "האבות הן הן המרכבה" (בראשית רבה מז ו ועוד) המייחס לאבות משמעות עמוקה של מרכבה לשכינה; ועוד. כביטוי מעשי לגישה זו,  יהודים בתקופת התלמוד עלו להתפלל במקום המקודש והחשוב (שחשיבותו עלתה בהיעדר בית מקדש). 
באותה תקופה ( מאות 3 – 6 לסה"נ) התקיים בחברון אתר מרכזי נוסף - אתר "ממרא" בצפון חברון. היה זה אתר  פולחני נוצרי חשוב ויריד מסחרי מרכזי, ובו נבנתה כנסיה מפוארת. גם באתר זה התגלו  כתובות צליינים ביוונית מהתקופה הביזנטית. ברוב הכתובות באתר זה מופיעים צלבים או סימנים נוצריים אחרים.   המסקנה היא שבתקופה זו נוצרים פקדו בעיקר את אתר ממרא, ויהודים – את מערת המכפלה. תפילת יהודים במערת המכפלה התקיימה בבית כנסת שפעל בצידו הצפוני של המבנה והמשיכה גם לאחר בניית כנסיה במערת המכפלה וגם לאחר הכיבוש המוסלמי עד לחסימת מערת המכפלה ליהודים ע"י המוסלמים הממלוכים במאה ה- 13. 
 
לסיכום: הממצאים הארכיאולוגיים במערת המכפלה משתלבים באופן מלא הן בפסוקי המקרא והן במרחב הסובב.
ב"ה זכינו בימינו לחידוש ביקורי ותפילת יהודים במערת המכפלה, ורבים עולים לחברון לשבת חיי שרה לזכור ולזכות בזכות אבות ואימהות.
 
 
אין תגובות