בלוג

דף מידע חברון

מידע על הישוב היהודי בחברון

6.2.22, 13:17 | נעם ארנון | 254 צפיות
ב"ה
דף מידע – חברון
 
חברון היא העיר המרכזית באזור ההר של ארץ יהודה. בעבר היא היתה בירת שבט יהודה, שהעניק את שמו לעם היהודי כולו. היישוב היהודי בחברון ממשיך את הקהילה היהודית בחברון - הקהילה היהודית   העתיקה ביותר בעולם, שהחלה בימי אברהם אבינו, לפני כ- 3800 שנה. חברון היתה הבירה הראשונה של דוד המלך, שהחל בה את מלכותו לפני כ- 3000 שנה.
 
 
מערת המכפלה
מערת המכפלה, שנקנתה ע"י אברהם אבינו, היא הנחלה היהודית הראשונה בעולם. במערה נקברו אבות ואמהות העם היהודי: אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. מסורת יהודית עתיקה משייכת למקום גם את קברי אדם וחוה.
לאחר דורות רבים בהם היתה לוטה בערפלי מיסתורין, בדור האחרון התגלתה המערה, הטמונה כיום במעמקי המבנה הקדום; היא זוהתה ע"י  ארכיאולוגים כמערת קבורה אופיינית לתקופת האבות. בתוך המערה התגלו ממצאים ארכיאולוגיים מהתקופה הישראלית הקדומה, מימי בית המקדש הראשון. מהממצאים עולה כי המקום היה מוכר בימי ממלכת יהודה, והמסורת לגביו היא בעלת שרשים קדומים.
בימי בית המקדש השני, לפני כ- 2000 שנה,  נבנה מבנה גדול ומרשים מעל מערת המכפלה, כמצבת זכרון לאבות ולאמהות וכמקום תפילה עבור העם היהודי. זהו המבנה הציבורי הפעיל השלם העתיק בעולם. סגנון המבנה הוא יהודי; הוא נבנה מאות שנים לפני הופעת הנצרות והאיסלאם. באותה תקופה  היה הר חברון מרכז האוכלוסיה היהודית בארץ ישראל. במאה ה- 13 הוסיפו הכובשים המוסלמים מעל החומה  צריחי מסגדים, ואסרו את הכניסה למקום על יהודים ונוצרים. יהודים יכלו לעלות 7 מדרגות בלבד בכניסה המזרחית, מחוץ לבנין.
 
 
הקהילה היהודית העתיקה
היישוב היהודי בחברון שמר על מקומו וייחודו לאורך העת העתיקה. בתקופה זו היה מקומה של העיר ב"תל חברון" (רומידה). בחפירות ארכיאולוגיות בתל התגלו חומות העיר ושרידיה מתקופות הברונזה והברזל (תקופת האבות ובית ראשון) ועד תקופת בית שני, המשנה והתלמוד.  בימי הביניים  שינתה העיר את מיקומה וירדה ל'עמק חברון', בקרבת מערת המכפלה. במקום זה התפתח הרובע היהודי העתיק. במאה ה- 16 התיישבה בו קהילה יהודית ממגורשי ספרד ונבנה בית הכנסת "אברהם אבינו". במאה ה-19 הוקמה בחברון קהילה אשכנזית, שרוב חבריה נמנו על  חסידי חב"ד.                                  
 
 
בתחילת המאה ה- 20 היישוב היהודי העתיק בחברון היה מגוון; הוא כלל רבנים ותלמידי חכמים, בעלי מלאכה וסוחרים, עובדי כפיים, מורים ופקידים. הקהילה קיימה יחסי שכונת טובה עם הערבים, ובמרפאת "הדסה" קיבלו ערבים כיהודים טיפול רפואי ללא תשלום. ב-1924 עברה לחברון הישיבה הגדולה והמפורסמת מסלאבודקה שבליטא.
 
                                 
פרעות תרפ"ט
 
ב 24 באוג' 1929 (אב תרפ"ט) פרצו הערבים בהתקפת טרור רצחנית על קהילות ויישובים יהודיים בכל חלקי ארץ ישראל. גל הטרור התחולל ביוזמתו של המופתי אמין אל חוסייני, ממציא ומייסד "העם הפלשטני". בגל טרור זה נרצחו ברחבי הארץ  133 יהודים. המהלומה הכבדה ביותר היתה בחברון; בטבח המזוויע בחברון נרצחו  67 יהודים, אנשים נשים וטף, שנקרעו לגזרים, נאנסו ונשרפו בידי האספסוף הרצחני. יש לציין כי בין אלפי הרוצחים היו בחברון גם עשרות ערבים שהגנו על יהודים והצילו את חייהם. הניצולים היהודים גורשו מחברון ע"י המשטרה הבריטית, זו שלפני כן הפקירה את חייהם.
 
מחולל הטרור הערבי, המופתי אמין אל חוסייני, המשיך במסלול השנאה, ונודע לאחר מכן כמשתף פעולה פעיל עם הנאצים בזמן השואה. ב- 1941 הוא נפגש עם היטלר, עודד אותו להשמיד את היהודים באירופה והכין תכנית להשמדת יהודי א"י. כדי לסייע לבעלי בריתו הנאצים הוא גייס 100,000 מוסלמים לצבא הנאצי, הקים תחנת רדיו ערבית – נאצית והשתתף עם אייכמן ביזמת ה"הפתרון הסופי".
 
 
הכיבוש הירדני
ב- 1948 נכבשו יהודה ושומרון, כולל מזרח ירושלים וחברון, בידי ממלכת ירדן. אחרי הכיבוש הירדני החריבו הערבים את הרובע היהודי, הפכו את בית הכנסת אברהם אבינו לדיר בהמות, והרסו עד היסוד את בית העלמין היהודי. באופן דומה נהרסו בתי הכנסת בירושלים.

 
שחרור חברון וחידוש היישוב היהודי
ביוני 1967 פתחו מדינות ערב במתקפה כוללת נגד מדינת ישראל. מטרתם המוצהרת היתה השמדת מדינת ישראל וחיסול תושביה היהודים.  במכת נגד נחל צה"ל ניצחון ניסי ומזהיר. ארץ ישראל התנכי"ת, לב המולדת וההיסטוריה היהודית, שוחררה  אחרי 19 שנות כיבוש ע"י ממלכת ירדן. עם ישראל שב לאתריו ההיסטוריים, הר הבית, הכותל, קבר רחל ומערת המכפלה. ב- 1968 התחדש היישוב היהודי בחברון ע"י קבוצת יהודים, בהנהגת הרב משה לוינגר, שקיימה את סדר הפסח במלון ששכרו. הקבוצה אימצה לעצמה את השם המקראי והציוני "מתנחלי חברון". לאחר מספר שבועות עברה הקבוצה לבית הממשל, בו התבססה וגדלה. ב-1971 הוקמה ממזרח לחברון קרית ארבע – מועצה מקומית ובה מוסדות חינוך, מסחר ושירותים. ב-2022 מנתה הקריה כ- 9000 נפש.
 
 
 
 קרית ארבע – מראה כללי
 
 ב-1975, ביזמת פרופ' בן ציון טבגר ז"ל,  נחשפו שרידי בית הכנסת אברהם אבינו תחת גלי ההריסות וזבל הבהמות.
ב-1979 חודשה ההתיישבות יהודית ב'בית הדסה' ע"י קבוצת נשים חלוצות וילדיהן. הן נאלצו להתמודד מול קשיים רבים, סגר ומחלות, וכן עם התקפות טרור ערבי;  ב-1980 נרצחו 7 יהודים בהתקפות טרור.
למרות ההתקפות וההגבלות הפוליטיות, היישוב הלך והתבסס. ב- 1981 שוחזר ונבנה מחדש בית הכנסת 'אברהם אבינו', ואחריו גם בתים יהודיים נוספים. יוצאי הקהילה היהודית העתיקה העבירו את הזכויות ומסמכי הבעלות על בתיהם ואדמותיהם  לנציגי הקהילה היהודית המתחדשת, בבקשה לפעול לגאולת הרכוש ויישובו מחדש ביהודים. ב-1984 התחדש היישוב בתל חברון, בשכונת "אדמות ישי" (רומידה) שהוקמה על קרקע שנרכשה ע"י הקהילה היהודית לפני כ- 200 שנה. ב-1998 נרצח ע"י מחבל תושב המקום הרב שלמה רענן; ב-2005 נבנה "בית מנחם" מעל האתר הארכיאולוגי, סמוך לאתר המזוהה במסורת היהודית כ"קבר ישי ורות". בבית רומנו, רכוש קהילת חב"ד, הוקמה ישיבת "שבי חברון" שתלמידיה משלבים לימוד תורה ושירות קרבי בצה"ל.
ב-2006 נאלצו משפחות יהודיות לנטוש את ביתן במבנה השוק הסיטונאי הנטוש, שהוקם על אדמת הרובע היהודי. ב-2008 פונה "בית השלום" מהתושבים היהודים שקנוהו בכסף מלא. שיבת יהודים לבית זה הותרה רק ב - 2014.
 

בינואר 1997 בוצע "הסכם חברון", עליו חתמו ישראל, ארה"ב והרשות הפלשטנית. רוב שטח העיר - כ- 85% - נמסר לשליטת הרשות הפלשטנית (H1), ו – 15% נשארו באחריות ישראלית (H2); אך גם ברוב שטח זה נאסרה הנוכחות היהודית. כיום מותרת נוכחות יהודית ב- 3% בלבד משטח העיר, תחום הכולל רחוב אחד שלאורכו מספר שכונות יהודיות. בעקבות גלי הטרור הערבי שהחל משנת 2001 ורצח 40 יהודים באזור חברון, נסגרו מטעמי בטחון חלק מהחנויות ברחוב זה, וננקטו בו מספר אמצעי בטחון. במשך זמו רב גם בתוך תחום המושב היהודי הזעיר נאסר על יהודים לבנות ולהתפתח, וחלק ניכר מהרכוש היהודי העתיק עומד ריק וחרב. רק ב - 2021 הותר ליהודים לבנות מבני מגורים בשטח היהודי העתיק - "רובע חזקיהו - נחלת חב"ד" ליד בית רומנו. לעומת זאת, לצד הערבי זורם הון עתק ממקורות שונים, ומתקיימת בו תנופת בניה אדירת מימדים, מוקמים מרכזי מסחר מודרניים ועוד.
למרות הבעיות הקשות שיצר, ההסכם כולל הכרה רשמית בינלאומית בקיומו של הישוב היהודי בעיר ובזכותו לבטחון ולהתפתחות. על אף שטחו הקטן, היישוב היהודי בחברון  הינו חשוב ומשמעותי ביותר עבור יהודים וגם לא יהודים בעולם כולו, ומאות אלפי מבקרים ותיירים מגיעים אליו מידי שנה.
 
 
תחייתה ובנייתה מחדש של הקהילה היהודית בחברון, לאחר שהושמדה ונחרבה בידי מרצחים-טרוריסטיים ערבים, היא סמל לניצחון האנושות הנאורה על הטרור הערבי – איסלאמי הקיצוני הרצחני, והיא הביטוי המובהק ביותר לצדק ולזכויות אדם בדור זה. למדינת ישראל, מדינתו של העם היהודי, הוענקה הזכות ההיסטורית להקים מחדש את הקהילה היהודית העתיקה בעולם ולשאת באחריות לבטחונה. מול שאיפה מוסרית וצודקת זו עומדים נציגי ארגונים עוינים, שעדיין תומכים בחלומו הישן של המופתי הנאצי, מזדהים עם ארגוני הטרור הערבי, ופועלים בכל דרך לפגוע בקהילה היהודית בחברון ולהסית נגדה. הפעילות הגזענית העויינת נהנית מתמיכה כספית ענקית המגיעה מקרנות עוינות ואנטישמיות, וכן מהאיחוד האירופי ומדינות כגון גרמניה, ספרד, בריטניה, שוודיה, ועוד.
ראוי כי כל אדם שוחר צדק ושלום יתמוך ביישוב היהודי המתחדש בחברון, ויעמוד לימינו בתמיכה כספית, מוסרית וציבורית. כל אדם מוסרי ונאור, כמו גם מדינאים, אנשי רוח, אקדמאים וגורמי תקשורת, נקראים לתמוך במפעל רב חשיבות זה, שהשלכותיו הן בעלות משמעות לאנושות הנאורה ושוחרת הצדק בעולם כולו.
 
 
 
תשפ"ב - 2022
לתגובות, פניות, הזמנת סיורים ומידע:
office@hebron.com
029965333 / 0722213660
 
 
אין תגובות