בלוג

נחלת חב"ד - רובע חזקיהו בחברון

נעם ארנון

7.11.18, 18:50 | נעם ארנון | 37 צפיות
העם היהודי יחד עם כל שוחרי הצדק בעולם קיבלו בשמחה את הבשורה על אישור בניית בית מגורים ובו כ- 30 דירות למגורים ומבני ציבור בשטח השייך לחסידות חב"ד, סמוך ל"בית רומנו" בחברון. בשורה זו מהווה צעד של עשיית צדק בעיר חברון, שהיישוב היהודי בה סובל זה שנים מגזרות הקפאת בניה, ותובע זכות בסיסית – אישור לבנות על שטחים ריקים  בבעלות יהודית. בשעה טובה, הממשלה אישרה את הבניה במקום, ולאחרונה אף הקצתה תקציב לצמצום שטח המחנה הצבאי שממוקם בשטח, תקציב שיאפשר התחלת תהליך הבנייה, אי"ה, בזמן הקרוב.
לכבוד אירוע משמח זה נעלה להלן תקציר של האתר  ותולדותיו.
המקום נקרא בשני שמות, המציינים אישים שהטביעו בו את חותמם: "רובע חזקיהו" – על שם הרב חזקיהו מדיני  (מחבר "שדי חמד") זצ"ל שהתגורר ולימד במקום, ונחלת חב"ד – כיוון שהשטח נקנה ע"י האדמו"ר הרש"ב (רבי שלום דב בר) זי"ע  – האדמו"ר החמישי בחסידות חב"ד - לפני כ – 110 שנים. שם נוסף הקשור למקום הוא "רומנו" – השם בו נקרא עד היום הבניין המרכזי המרשים והבולט, בו שוכנת כיום ישיבת "שבי חברון"; שם זה מציין את הגביר חיים ישראל רומנו מקושטא (איסטנבול) בטורקיה, שבנה את הבית הגדול והמפואר בחברון לפני כ – 150 שנה.
 
בית רומנו
במהלך המאה ה- 19 לסה"נ, במקביל לתהליך "היציאה מהחומות" בירושלים, החל תהליך דומה בחברון. אף כי היישוב העתיק היהודי בחברון לא היה מוקף חומה, הוא היה  תחום בגבולות הרובע היהודי העתיק, שנוסד כאלף שנה לפני כן. עליית חסידי חב"ד לחברון בראשית המאה, וחשיפה גוברת לתרבות האירופית באימפריה הטורקית, עודדו פעילות כלכלית והגברת הבניה גם בקהילה העתיקה בחברון. כך נבנו מחוץ לרובע היהודי בית סלונים ע"י ר' לוי יצחק סלונים, בנה של הרבנית מנוחה רחל, בת אדמו"ר האמצעי זי"ע. בית נוסף שנבנה בסמוך היה בית "מגן אבות", שהיה מרכז חסידות חב"ד וכלל תלמוד תורה וישיבה. בניית "בית רומנו" היתה פריצת דרך נוספת, עקב גודל הבניין, פארו, ומקומו על צומת הדרכים שהובילו לירושלים.  
בונה הבית, הגביר חיים ישראל רומנו מאיסטנבול (שכינויו היה "צ'יליבי מרקאדו רומאנו" – "האדון הסוחר רומאנו") היה סוחר תבואות ומזון עבור הצבא התורכי. הבית המפואר נבנה מחוץ לגבולות ה"גטו" – הרובע היהודי וכונה "ארמון": גודלו ופארו היו יוצאי דופן להרגלי הבניה של הקהילה דלת האמצעים. בניית בית רומנו הושלמה בתרל"ו (1876). הבית כלל שלוש קומות רחבות ידיים, בורות מים ומתקני שירותים. היו בו חדרי מגורים ובית כנסת מפואר ששימש את קהילת יוצאי טורקיה בחברון. כאשר עלה לארץ הרב חזקיהו מדיני (ה"שדי חמד")  הזמינוהו בני משפחת רומנו לגור וללמד בבניין שנוסף לו אגף נוסף בצידו הצפוני. הרב מדיני החל את פעילותו בחברון בשנת תרס"א (1901).
הרב חזקיהו מדיני (ה"שדי חמד")
הרב חיים חזקיהו מדיני ("החח"מ") היה מגדולי ישראל בדורות האחרונים, וזיכה את חברון בבניין עולם התורה בעיר באחרית ימיו. הוא נולד בירושלים בשנת תקצ"ג (1833); כבר בגיל צעיר בלט בכשרונו והתמדתו, הוסמך לדיין וכיהן כדיין באיסטנבול (קושטא). בשנת תרכ"ו (1866) החל לכהן כרב העיר קרסובזאר בחצי האי קרים. אף שהקהילה העתיקה לא נמנתה על מרכזי היהדות הידועים, הוא בלט כאישיות תורנית מובילה. הוא החל לכתוב את סדרת ספריו הגדולה "שדי חמד" – יצירה יחידה במינה, אנציקלופדיה תלמודית בת כעשרים כרכים המקיפה את כל תחומי התורה שבעל הפה. שמו יצא למרחקים, והוא ענה תשובות לאישים תורניים בכל העולם היהודי.
בשנת תרנ"ט (1899) חזר הרב מדיני לארץ ישראל. לאחר ששהה כשנתיים בירושלים נקרא לכהן כרב הראשי של חברון. הוא הוזמן לשבת בבית רומנו, בו גר והקים ישיבה. בבית רומנו בחברון הוא השלים את כתיבת ספרי "שדי חמד". לתלמידיו העניק יחס אבהי ואוהב, ובסיס לימודי יחיד במינו. הוא עמד בקשר חם עם רבני כל הקהילות בארץ ובעולם, וכן עם הראי"ה קוק שבשנים אלו עלה לארץ לכהן כרבה של יפו והמושבות. הרב מדיני, על מראהו המרשים ואישיותו הנלבבת הותיר רושם עז, והיה מכובד גם על הערבים בחברון.
בין פעולותיו הרבות בשדה התורני הוא קרא גם לעליה לארץ וחיזוק היישוב בארץ: "עושו חושו להושיט יד למפעל הקדוש הזה - ישוב ארץ ישראל, ואם ראשיתו עוד מצער, אחריתו ישגה אי"ה מאוד ובגלל זה נזכה לחזות ולחדות בגאולה האמיתית".
הרב חזקיהו מדיני נלב"ע בערב חנוכה, כ"ד כסלו תרס"ה (דצמ'  1904). הוא נקבר ליד הרב אליהו די וידאש (מחבר "ראשית חכמה") בחלקת הרבנים בבית העלמין העתיק בחברון.
 השפעת תורתו נמשכת לדורות, וספריו מהווים עד היום מקור חשוב ללימוד ופסיקה. האדמו"ר מלובאוויטש קרא להוצאה מחודשת של ספרי "שדי חמד" שהודפסו במהדורות רבות.
מכירת בית רומנו לחסידות חב"ד והקמת ישיבת "תורת אמת"
זמן קצר לאחר בניית הבית נפטר הגביר חיים ישראל רומנו, ובנו אברהם, יורש הבית, החל בהליכים למכירתו. הגורם המרכזי שיועד לקניית הבית היה חסידות חב"ד; עוד בימי חיי הרב מדיני הוא העביר פניה לאדמו"ר הרש"ב ולגביר חיים ישעיהו ברלין מריגה במטרה לקדם את הרכישה; אך הוא נפטר בטרם יצא הדבר לפועל.
אדמו"ר הרש"ב (תרכ"א – תר"פ, 1860 – 1920) הקדיש תשומת לב רבה לחברון; אגרות קודש רבות מאגרותיו מוקדשות לשיפור מצב היישוב היהודי בעיר. באחד ממכתביו כתב - "רצוני וחפצי בהגדלת העיר הזאת", ובאגרת נוספת כתב -  "השי"ת יזכני לראות בקרוב בהרמת קרן עיה"ק חברון ת"ו ". נציגי קהילת חברון, האחים יהודה ליב ומרדכי בר סלונים (בני הרבנית מנוחה רחל) ובנו שניאור זלמן שהו במחיצתו תקופה ניכרת. האדמו"ר גם שלח תרומות לעזרת הקהילה ולעידוד לימוד תורה בחברון. הוא היה בקשר מכתבים עם אישים בחברון, ביניהם הרב מדיני, הרב אליעזרוב והרב קזרנובסקי. האדמו"ר תמך במינוי הרב אליעזרוב כרב בחברון ובפעילות כוללות חב"ד בבית "מגן אבות" – המבנה הנמצא עד היום ב"קסבה" לא רחוק מבית רומנו.
בנוסף לעזרה לאנשי הקהילה האדמו"ר שאף לבסס את היישוב ע"י קניית ובניית בתים. אחת הפעולות אותן יזם היתה הקמת "חברה" של בחורים מצטיינים בשם "חברונים" ובניית בתים להשכרה ללא תשלום לתלמידי כוללים שיעסקו בתורה בחברון.
משהתברר כי הגביר ברלין אינו מעוניין ברכישת בית רומנו, וכדי למנוע נפילת הבית  בידי גורמים נכרים ועוינים, אדמו"ר הרש"ב החליט, בהשתדלותו הנמרצת של איש חברון הרב שמעון הויזמן, לקנות את הבניין בעצמו. לצורך כך  הוא הקים בשנת תרס"ז – 1907 חברת מניות שנועדה לבנות בתים בארץ ישראל; אחד מיעדיה העיקריים היה לקנות בית רומנו. הסכום שהוצב ע"י המוכרים היה סכום גדול מאד – 25,000 רובל. גיוס הכספים היה איטי, ובסופו של דבר  הגביר שמואל גורארי העניק כמחצית מהסכום והקניה החלה בשנת תרס"ח – 1908.
כיוון שהחוק הטורקי אסר על נתינים זרים לרכוש נכסים, הבית שנרכש מאברהם רומנו ואשתו רבקה נרשם על שמו של הר' שמעון הויזמן, העסקן החברוני רב הפעלים. ורק לאחר מאמצים ודמים מרובים נרשמו הנכסים על שמם של אדמו"רי חב"ד לבית שניאורסון. העסקה כללה את הבית הגדול והחצר הגדולה הסמוכה אליו.
כשנה לאחר מכן, בשנת תרס"ט, נקנתה גם ה"חצר הקטנה" בצפון הבית מהמשומד  (יהודי שהתאסלם) דאוד אפנדי. מכתבים בני התקופה מעידים על חשיבותו העצומה של צעד זה, שמנע יצירת מפגע אקולוגי של מפעל טחינת שומשומין, חניית בהמות ופתיחת מסגד – צעדים שהיו עלולים למנוע יישוב במקום יהודי עד ימינו. בס"ד הקניה יצאה אל הפועל. למען קניה זו האדמו"ר שיגר סכום נוסף של כשלשת אלפי רובל.
הקניה כולה והעברת הנכסים על שם האדמו"ר הושלמו בשנת תער"ב (1912).
לאחר קניית המבנה החליט האדמו"ר להקים בו ישיבה חדשה – ישיבת "תורת אמת". (ישיבת חב"ד פעלה לפני כן בבית "מגן אבות"). הקמת ישיבת "תורת אמת" נועדה להגדיל את לימוד התורה והחסידות בחברון, וביטאה את רצונו של הרבי "שיהיה לימוד החסידות בעיר האבות כדבעי על דרך שבליובאוויטש". הישיבה פעלה במתכונת חדשנית, וכללה פנימיה מלאה, במטרה לאפשר לבחורים להקדיש את כל כולם ללימוד תורה – נגלה וחסידות. בראש הישבה עמד המשפיע הרב שלמה זלמן האבלין, ונשלחו אליה כמה מטובי התלמידים בישיבת "תומכי תמימים".
במדור החדשות של ביטאון חסידות חב"ד "האח" בשנת תער"ב מצויינת הידיעה על הקמת הישיבה בחברון כ"החדשה הכי נכבדה".
בידיעה שנשלחה מחברון בחתימת "חברוני" בעיתון "המוריה" (כ' אייר תרע"ב) מובאת הידיעה – "בישיבת "תורת אמת" שיסד פה האדמו"ר מליובאוויטש  נעשו בשבוע זה צעדים חשובים קדימה. הפקודה שהגיעה מליובאוויטש  אומרת לשלם להאברכים חניכי הישיבה הזאת פרס הגון לכדי ספוק צרכיהם, ולקבל אל הישיבה עוד אברכים מחוצה לחברון. למטרה זו הלך ראש הישיבה ומנהלה הרה"ג זלמן האוולין ירושלימה ויביא אברכים אחדים ובחורים מצוינים ויספחם אל הישיבה. בקרוב תפתח על יד הישיבה מחלקה מיוחדה בתור ישיבה קטנה לבחורים צעירים תחת השגחת מורה דרך ומטיף שיעור מצוין בעברו" .האדמו"ר שלח הוראות מיוחדות ומפורטות להפעלת הישיבה, שנועדה להוות בסיס תורני מרכזי בעיר חברון, שהיתה אז "בירת חב"ד בארץ הקודש".
מלחמת העולם הראשונה, הפסקת פעילות הישיבה והפקעת בית רומנו
ישיבת תורת אמת לא האריכה ימים בחברון. בקיץ תרע"ד -1914 פרצה מלחמת העולם הראשונה, בה  לחמה טורקיה (יחד עם גרמניה ואוסטרו-הונגריה - "מעצמות המרכז") נגד "מדינות ההסכמה" שכללו את רוסיה, בריטניה, צרפת וארה"ב.
כחלק מתהליך המלחמה טורקיה גרשה מתחומיה את הנתינים הרוסיים, ובכללם רבים מחסידי חב"ד בחברון, כולל רבני ותלמידי הישיבה.  בנוסף, השלטון הטורקי הפקיע את בית רומנו והפך אותו למשטרה ומבנה שלטוני – "סראיה". הישיבה נסגרה, וכבר לא הוקמה מחדש בחברון. כל היישובים היהודיים בארץ, ובתוכם -  קהילת חברון, התמודדו עם קשיים עצומים, גירוש, רעב וסבל.
גם לאחר ניצחון בריטניה בתרע"ז – 1917 לא הושב בית רומנו ליהודים. המשטרה הבריטית הפקיעה את הבית והשתכנה בו. קהילת חברון החלה להתאושש אט אט.  ב - 1925 עלתה לחברון הישיבה הגדולה "כנסת ישראל" מהעיר סלבודקה בליטא. בין התומכים בעליית הישיבה לחברון היה הרב יעקב יוסף סלונים, רבה של חברון, נינה של הרבנית מנוחה רחל.
בחודש אב תרפ"ט ביקר בחברון האדמו"ר הריי"צ ( הרב יוסף יצחק שניאורסון) זי"ע. הוא ביקר בישיבת כנסת ישראל, צפה על בית רומנו – נחלת חב"ד המופקעת, וזכה בזכות מיוחדת לבקר במבנה מעל מערת המכפלה, למרות האיסור שחל על יהודים להיכנס למבנה. יחד איתו נכנסו מספר מלווים, ביניהם – הרב סלונים ובנו אליעזר דן, ממנהיגי קהילת חברון שכיהן כמנהל בנק אפ"ק. מספר ימים לאחר מכן התרחש האירוע הטראגי – פרעות תרפ"ט, בו נרצחו אליעזר דן הי"ד ובני משפחתו.
באב תרפ"ט – אוג' 1929 התחוללו פרעות בכל רחבי הארץ, ובתוכן הטבח המזוויע בקהילת בחברון בו נרצחו כ- 70 יהודים. המשטרה הבריטית שהתמקמה בבית רומנו התייחסה באדישות לאזהרות מפני הסכנה הצפויה ותפקדה באופן לקוי ועויין בזמן הטבח (י"ח אב תרפ"ט 24.8.29). אחרי הטבח רוכזו הפצועים היהודים בבית רומנו, ולאחר מספר ימי סבל בל יתואר גורשו שרידי הקהילה וניצולי הטבח מחברון לירושלים. קהילת חברון - הקהילה יהודית העתיקה בעולם, פסקה מלהתקיים.  
לאחר פרעות תרפ"ט חזרו לחברון מספר משפחות מהקהילה הספרדית, אך אחרי כחמש שנים, בטרם פרוץ גל פרעות נוסף בתרצ"ו, הם פונו מהעיר.
נושא הנכסים המופקעים והנטושים בחברון לא חדל להעסיק את האדמו"ר הריי"צ מחב"ד. הוא שב והודיע כי הנכסים שייכים לחב"ד ובעלות זו אינה ניתנת לשינוי. בין השאר הוא פנה לרבה הראשי של ארץ ישראל, הראי"ה קוק, בבקשות לפנות לשלטונות המנדט הבריטי בדרישות להגן על הנכסים ולמנוע גזלתם בידי הפורעים הערבים. כמובן שהאדמו"ר סירב לכל הצעה למכור את הנכסים לערבים. בימינו הוברר כי עמדה נחרצת זו של האדמו"ר מחב"ד איפשרה ליישוב היהודי לשוב לחברון ולהתבסס בה.
בתרצ"ד (1934)  נגזל החלק הצפוני של החצר וערבים בנו בו חנויות. האדמו"ר פנה לשלטונות המנדט וגם לרב קוק לפעול בעניין, אך המחאה לא הועילה. החנויות נבנו והן נמצאות שם עד היום.
"ושבו בנים לגבולם" – השחרור והשיבה לחברון
במשך 19 שנים היו יהודה ושומרון, כולל ירושלים וחברון כבושים בידי ממלכת ירדן. בתקופה זו נאסר על יהודים לבקר באזורים אלו, והרובעים היהודים בירושלים וחברון נהרסו והושמדו.
הרכוש היהודי בחברון, הופקע ע"י ממשלת ירדן והוגדר כ"נכסי האויב הציוני"; אך ברור לכל כי בסיסה של הפקעה זו הוא גזל ונישול בעקבות גירוש היהודים לאחר הטבח הטרוריסטי בתרפ"ט.
בית רומנו, כמו בית הדסה הסמוך, לא נהרסו אלא נתפסו ע"י ערבים ושמשו כבתי בספר. השטח הצמוד לבניין שימש כתחנת אוטובוסים.
באייר תשכ"ז – יוני 1967 איימו מדינות ערב – מצרים, סוריה וירדן, לכבוש את מדינת ישראל ו"לזרוק את היהודים לים". במלחמת מגן זכתה ישראל ב"ה בניצחון ניסי ומזהיר, ואזורי יהודה, שומרון, הגולן וסיני, שוחררו מהכיבוש הזר.
תהליך השיבה לחברון היה מורכב. בפסח תשכ"ח עלתה קבוצת יהודים לחברון ביזמתו של הרב משה לוינגר זצ"ל. הם זכו לערוך סדר פסח ראשון בחברון המשוחררת במלון "פארק" שנשכר מבעליו הערבי. לאחר מספר שבועות הם הועברו לבית הממשלה בחברון, ולאחר 3 שנים נבנתה קרית ארבע על שטח ריק ממזרח למערת המכפלה.
בשנים תשל"ה – תשל"ט (1975 – 1979) שבו יהודים ללב העיר חברון. התהליך החל בתמוז תשל"ה בבית העלמין העתיק החרב, בו הובא לקבורה התינוק אברהם ידידיה נחשון ז"ל, שאימו שרה תבדל"א (אשת הצייר החבד"י ברוך נחשון, מראשוני היישוב בחברון) הביאתו לקבורה תוך מאבק נחוש ומסירות. לאחר מכן נחשף בית הכנסת אברהם אבינו ע"י פרופ' בו ציון טבגר וקבוצות צעירים ביניהם תלמידי ישיבת "ניר",  ובאייר תשל"ט נכנסה קבוצת אימהות וילדים לבית הדסה. לאחר פיגוע טרור בשער בית הדסה באייר תש"מ (2.5.80) בו נרצחו ששה יהודים אושרה התיישבות יהודים בחברון, אך בית רומנו נשאר בידי הערבים.
בכ"ו אדר ב' תשמ"א נכנס הרב משה לוינגר ל'יחידות' אצל הרבי. בפגישה זו אמר לו הרבי -  "תקחו את הבית שלנו (בית רומנו) כמו שלקחתם את בית הדסה ובית הכנסת אברהם אבינו, זה דבר חשוב". בפגישה הדגיש הרבי את תמיכתו בהתיישבות בכלל, והוסיף – "ובמיוחד בחברון".
בשנת תשמ"א – 1982 התרחש פיגוע ליד בית רומנו. דוד קפולסקי נפצע וניצל בנס. בעקבות אירוע זה  החזירה הממשלה את הבית לידי יהודים, וחיים יהודיים חזרו אליו, בתחילה כמשפחות, ולאחר מכן – כישיבה – "ישיבת שבי חברון". בשטח ליד הישובה מוקם מחנה צבאי קטן (מתקנים) ולידו מספר קראוונים בהם גרות משפחות יהודיות.  
ישיבת "שבי חברון" הוקמה בבית הדסה ע"י אברך צעיר ממרכז הרב – הרב אבינעם הורביץ -  אחרי הפיגוע בשנת תש"מ. לאחר שחרור בית רומנו עברה אליו הישיבה בראשות הרב משה בלייכר. בתקופה זו שימש הבית כבית מגורים לצד הישיבה. לאחר מספר שנים העניק היישוב היהודי בחברון לישיבת שבי חברון זכויות שימוש בכל הבניין, והישיבה זכתה ב"ה להצלחה וגדלה במהירות במספר תלמידיה המתקרב ל – 400.  הישיבה בנתה קומות מעל המבנה המקורי כבית מדרש, ומבנה פנימיה נוסף לידו. כיום עומד בראש הישיבה הרב חננאל אתרוג. בשנת תשע"ח – הושלם שיחזור בית המדרש של הרב חזקיהו מדיני בתוך מבנה הישיבה, וניתן אישור ממשלתי לבניית שני בניינים במקום הקראוונים. התכנית כוללת כ – 30 דירות מגורים ומבני ציבור. בכך יושלם מעגל החורבן והתקומה של בית מרכזי וחשוב זה בלב עיר הקדש חברון.
 
 

 
אין תגובות