חדשות

נמצאה מפת בית עלמין חב"ד בחברון

כשהתחלנו לחקור את תולדות בית העלמין, נודע לנו כי במלחמת העולם ה – 1, כאשר הקהילה האשכנזית בחברון הידלדלה ועמדה בפני סכנת התמוטטות, יזמו שני חברי ה"חברה קדישא" - יוסף חיים אורנשטיין ומשה שלמן מבצע להצלת זיכרון הנפטרים. הם אספו מזקני חברון מידע על שמות הנקברים, וחרטו את ראשי התבות של השמות על המצבות; השמות נרשמו בספר מיוחד בהתאמה לאותיות שנחקקו על המצבות. המבצע ארך מספר חדשים.

26.1.16, 01:05

בשבוע הבא, בכ"ד שבט תשע"ו, יחול יום פטירתה ה- 128 של הרבנית הצדקנית מנוחה רחל סלונים ע"ה, נכדת אדמו"ר הזקן מחב"ד ובתו של בנו אדמו"ר האמצעי. היא עלתה עם משפחתה לחברון בשנת תר"ה (1845) והנהיגה את קהילת חב"ד בחברון עשרות שנים, עד פטירתה בשנת תרמ"ח (1888) בגיל 90 שנה.
היא נטמנה בבית העלמין האשכנזי בחברון, שברובו נטמנו חסידי חב"ד, מהם רבים ממשפחתה הענפה של הרבנית, צאצאי וקרובי אדמור"י חב"ד. בין הצדיקים שנקברו בו היו הרב  שמעון מנשה חייקין (1802 – 1893) שכיהן כרב הקהילה במשך כ 50 שנה, והרב הלל משה (מעשיל) געלבשטיין זצ"ל, תלמיד אדמו"ר "צמח צדק" והרמ"מ מקוצק, שנטמן בו בתרס"ח (1908).
בית העלמין האשכנזי היה בחלקו המערבי של בית העלמין העתיק. בחלקו המזרחי היתה חלקה גדולה של הקהילה הספרדית, מצבות הרבנים והמקובלים, וחלקת חללי פרעות תרפ"ט. בבית העלמין היו כ – 5000 קברים.
בין המנהגים המיוחדים שנהגו בקהילת חברון העתיקה היו הצבת מצבות מסלע טבעי, שעליהן לא נכתבו שמות הנפטרים. למקורם של מנהגים אלו מספר סיבות, ויתכן ששורשם בקבלה.  בדרך כלל, אנשי הקהילה זכרו את שמות הנפטרים וידעו מי טמון תחת איזו מצבה.
לפי עתון "המודיע"  (י"ד תשרי תשנ"ו, 8.10.1995) בין חברי "חברא קדישא" האשכנזית  היו ר' נפתלי חיימסון ור' זלמן שמרלינג. אחריהם נשאו בתפקיד ר' חיים אורי אורנשטיין, מר משה שלמן ור' זלמן ב"ר יוסף אליהו ריבלין.
בזמן הכיבוש הערבי- ירדני של חברון (1948 – 1967) נהרס בית העלמין. בית העלמין האשכנזי נהרס כולו, וכל מצבותיו נעלמו. בבית העלמין הספרדי נעלמו רוב המצבות, כולל חלקת חללי תרפ"ט.
רק בעבודה מאומצת בדורנו, ביזמתו של פרופ' בן ציון טבגר ז"ל ובהשתדלותו של הרב עמרם יפרח שכיהן כראש המועצה הדתית קרית ארבע, שוקם חלק מבית העלמין, וחזר לשמש כבית עלמין פעיל. כלולה בו גם חלקה צבאית שבה נקבר רס"ן בניה שראל הי"ד, מפקד סיירת גבעתי, שנפל במבצע צוק איתן.
מצבת הרבנית מנוחה רחל ע"ה שוחזרה, אך מקומן של כל המצבות שהיו סביב – נעלם. כמובן שגם לא ניתן היה לדעת היכן קבור כל נפטר, ומקומם של דורות רבים של נפטרים נעלם ונשכח.
כשהתחלנו לחקור את תולדות בית העלמין,  נודע לנו כי במלחמת העולם ה – 1, כאשר הקהילה האשכנזית בחברון הידלדלה ועמדה בפני סכנת התמוטטות, יזמו שני חברי ה"חברה קדישא" - יוסף חיים אורנשטיין  ומשה שלמן מבצע להצלת זיכרון הנפטרים.  הם אספו מזקני חברון מידע על שמות הנקברים, וחרטו את ראשי התבות של השמות על המצבות; השמות נרשמו בספר מיוחד בהתאמה לאותיות שנחקקו על המצבות. המבצע ארך מספר חדשים. כעשרים שנה מאוחר יותר, בשנת תרצ"ז (1937), אחרי פרעות תרפ"ט  (1929) ואחרי גירוש נוסף של יהודי חברון,  הזמין ר' שלמה קלונסקי מחברון את האדריכל פ' לכובצקי מת"א להכין מפה מפורטת של בית העלמין. מפה זו תאמה את רשימות הנפטרים שנקברו בבית העלמין. שני הפריטים, הספר והמפה, הבטיחו כי מקומם ושמם של קבורי בית עלמיו חב"ד בחברון ייזכר ויישמר. אך במהלך הטלטולים והגזרות שפקדו את קהילות חברון העתיקה, מקומם של הספר והמפה – לא נודע.
לאחרונה התגלתה מחדש  מפת בית העלמין. היא התגלתה בעזבונו של ר' אלעזר מרדכי גלבשטיין זצ"ל, מנהל חברה קדישא הראשית והכללית בירושלים וחבר הנהלת מועצת בתי העלמין, ע"י בנו ר' יצחק גלבשטיין יבדל"א. המפה כוללת 6 -7 שורות של קברים, ומונה כ 225 מצבות. המפה מאפשרת לשחזר את מקומם של הקברים, ותאפשר בעתיד אולי גם לסמנם ע"פ השטח. אך בשלב זה, כל זמן שספר השמות נעלם, אי אפשר לשחזר את שמות הנפטרים הקבורים במקום.
מציאתה מחדש של המפה היא מרגשת במיוחד. אנו מקווים כי גם הספר ימצא בקרוב וניתן יהיה לשחזר את חלקת חב"ד במלואה. 
4 תגובות
1

דודי אורן הגיב:

מאמר מרגש מאוד. הרב יוסף חיים אורנשטיין ז"ל שהיה מהיוזמים של הנצחת הנפטרים הוא סבא שלי..

02.02.2016 20:52

2

רמי הגיב:

האם משהוא יכול לעזור למצוא קבר של אבי סבי המקובל האלוקי חי שאול כהן דפררה (גם הוא בחר לא לציין שמו על המצבה) בספר חברון וגיבוריה מופיע אזכור לכך שהיה ראש ישיבת המקובלים בחברון.אבי סבי היה הרב אסלאן צבי יהודה כהן דפררה שהיה שד"ר ותקופה מסוימת הרב של קהיר

13.11.2016 16:02

3

אליעזר פייינשטיין הגיב:

מרגש מאד,
אני דור שביעי של הרבנית מנוחה רחל סלונים זצ"ל ודור תשיעי מרבי שניאור זלמן מלאדי זצ"ל .
על פי ספר הצאצאים של רבי שניאור זלמן הרבנית מוחה רחל עלתה לארץ בשנת תר"ד היינו 1843

23.12.2016 12:04

4

אבי תורגמן הגיב:

שלום. כיצד אוכל לנסות ולאתר או לקבל מידע על נפטרים/קבורים מסוף המאה ה 19 בבית הקברות בחברון.
אני מנסה לאתר את שורשי משפחתי ואחת הדרכים להוכיח הינה לדעת האם אכן סבתו של אבי הינה מלכה גיטל נכדת הרבי מברדיצב שיש מידע כי נישאה לישראל רפאל בן משפחת תורג'מן, ספרדי אשר משפחתו הגיעה ממרוקו לחברון.
תודה
אבי תורגמן.

03.09.2017 11:17