אליאב גלמן הי"ד – קרבן נוסף על מזבח מדיניות אסונית תושבי קריית ארבע, חברון וגוש עציון טרם 'התרגלו' לשגרה הנוראה של פיגועים, טרור ולוויות. ביום רביעי בלילה ליוו אלפים את רב סרן אליאב גלמן הי"ד למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר עציון, מקום שידע כל כך הרבה עצב ושכול בשנים האחרונות.

גם מכריה הרבים של משפחת גלמן, מוותיקות קריית ארבע, נדהמו לשמוע את ההספדים הרבים על אליאב. הוא היה מושלם בכל כך הרבה מעלות, עד שקשה היה להאמין כי אכן כולן נכללו באדם אחד. אך המספידים אמרו את האמת. הוא היה כליל מעלות ומידות, צנוע ועניו, לוחם ומפקד, תלמיד חכם ומקפיד על תפילה ותורה בתנאים הקשים ביותר, בעל ואב, חבר ואח, בן ונכד למופת הוא הצטיין בכל, ובלכתו השאיר חלל ענק. הקהל הגדול דמע לשמוע את בני משפחתו, ואת אביו דוד מצדיק את הדין בהבעת אמונה מוחלטת: בכל הדורות, אמר האב, היו מבני עמנו שקידשו את שם ה'. מאברהם אבינו, אהרן הכהן, ובכל הדורות היינו מקדשי השם. כעת, בכאב גדול אך באמונה שלמה, אנו מקבלים את העובדה שנבחרנו להיות בין מקדשי השם", אמר לקול בכיות אלפי הנוכחים.

אי אפשר שלא לזכור שאחיו של אליאב, אייל יבדל לחיים ארוכים, נשוי לחיה, אחותו של רב סרן בניה שראל הי"ד, מפקד סיירת גבעתי שנהרג לפני כשנה וחצי במבצע צוק איתן.

מעבר לכאב הנורא, שבה ועולה השאלה: איך הגענו לכך? איך עם בוטח ומדינה עצמאית וחזקה יכולים להשלים עם פיגועים חוזרים ונשנים, כמעט מידי יום, וורבים מהם באותו מקום?

קשה, אך אי אפשר שלא לומר: אל לנו להאשים איש –  אלא את המדיניות וההחלטות האומללות, הטראגיות והפטאלית של ממשלות ישראל שהביאונו למציאות קשה זו. הסכם אוסלו ואלו שבאו אחריו הזרימו לארץ זרם של טרור אנטישמי נאצו –פלשטני, המנהל תעמולה אנטישמית ומכה ביהודים מידי יום. אין בכך כל הפתעה. זה היה צפוי מראש. כל אדם שפוי יכול היה לדעת מה יהיו תוצאות הניסיון המטורף הזה. וכי מי יכול היה לצפות שכנופיות טרור אי פעם ייצרו משהו אחר פרט לטרור, סבל שכול ודם? אך קובעי המדיניות בממשלות ישראל התעלמו מכל ההזהרות. עראפאת ומרצחיו הובאו לכאן כמנצחים. הטרור הערבי ניצח וזכה להישג הגדול ביותר בתולדותיו. ערבים רבים, שסלדו מהרשות הפלשטנית המושחתת, ונבגדו ע"י ממשלת ישראל, פנו לכיוון הנותר – החמאס. מלכודת הטרור הזאת לא יכלה להצמיח אלא דבר אחד: מערכת איומה של הסתה אנטישמית בלתי פוסקת, שהצמיחה דור של טרור.

המסקנה היא ברורה: רק ביטול תועבת אוסלו, ולקיחת אחריות מלאה על ארץ ישראל, תוכל להביא, בהמשך הזמן, להדברת הטרור. שוחרי שלום יחיו בשלום ובשקט, ואילו מבצעי, תומכי, אוהדי, ממני ותועמלני הטרור יעברו למקום הראוי להם. זהו הפתרון, ואין בלתו.

יהי רצון שאליאב הי"ד היה הקרבן האחרון, המפתח לשינוי הכיוון. אחרי אלפי קרבנות הטרור ראוי עם ישראל לביטחון, ריבונות ושלווה בארצו.

נעם ארנון