את הרב משה צרפתי ז"ל שנהרג באסון מירון הכרנו היטב: הוא נהג לפקוד את מערת המכפלה כמעט בכל מוצאי שבת | השלטים האמנותיים שהכין מפארים את ציוני האבות והאימהות
השם שהגיע בקבוצת הווטסאפ היכה אותי בהלם.
התמונה המצורפת לא הותירה מקום לספק: הרב משה צרפתי היקר, הצדיק והמתוק כבר איננו איתנו.
מוצאי שבת לפני כ-3 שנים במערת המכפלה. יהודי בעל מאור פנים מיוחד ניגש אליי בחיוך רחב: 'מה שלומך? חיפשתי אותך. אני רוצה להראות לך משהו'.
שיחה מעניינת בליווי תמונות להמחשה העלתה כי מדובר באדם נדיר ומרתק: הוא שירת ביחידה מובחרת, ראה עולם ובהמשך חזר בתשובה והתקרב לחסידות ברסלב. מזה שנים הוא עוסק באמנות ייחודית – מייצר תכשיטים מיוחדים ומוצרי יודאיקה יפהפיים בעבודת יד, כולם נושאים באופן זה או אחר פסוקים וציטוטים שונים מן הנגלה ומן הנסתר.
רצונו היה, כך הסתבר, לתרום למערת המכפלה אחת מיצירותיו אשר תפאר את המקום הקדוש ותחבר את בני אברהם, יצחק ויעקב אל אביהם שבשמים.
מסיבות שונות אשר אינן תלויות בו, הדבר לא יצא אל הפועל. אך הרב משה צרפתי לא אומר נואש: הוא ממשיך לפקוד את מערת המכפלה בקביעות, מוצאי שבת אחרי מוצאי שבת. יושב במקומו הקבוע על ספסל האבן ברחבת המערה, שקוע בתפילה אל מול המבנה מלא ההוד. עם זאת, לא מחמיץ אף הזדמנות לדרוש בשלומנו בלבביות ולהציע רעיונות חדשים ויצירתיים לטובת המקום הקדוש.
זה זמן רב חיפשנו להחליף את שלטי הברזל הישנים על ציוני האבות והאימהות, שלטים אשר נמצאו במקום מאז שנות ה70 – מראיהם החבוט והמתקלף הסגיר את גילם המתקדם ואת העובדה שהם כבר עשו את שלהם. אך למרות חיפושים נרחבים וגישושים עם בעלי מקצוע שונים, לא נמצא מי שייקח על עצמו את המשימה – וגם יבצע אותה כראוי לציוני האבות והאימהות.
במוצאי השבת הבאה העליתי בפניו את הרעיון והוא נרתם לעניין בהתלהבות. דיברנו על העבודה בקווים כלליים: סוג החומר, הגודל, העיצוב. 'תן לי, תוך כמה ימים אני שולח לך סקיצה', אמר.
'כמה זה יעלה לנו?' שאלתי, נכון להצעת מחיר מפולפלת.
'האמת? לא יודע, אין לי מושג', אמר. 'תנו מה שאתם יכולים'.
לאחר זמן קצר הוא אכן שלח סקיצה ראשונית, שהיתה קולעת ומתאימה לאין ערוך מכל מה שראינו עד אז. כמה שיפורים קלים ודיוקים קטנים – ויצאנו לדרך.
העבודה התגלתה כמורכבת ויקרה הרבה יותר מן המשוער. בעזרת ה' ובשותפות מחדשי הישוב היהודי בחברון אותר תורם לעניין, למרות שמבחינת הרב צרפתי היה גם אפשר לעשות את העבודה כולה כמעט בהתנדבות.
קצת לפני ראש השנה תש"פ, לפני כשנה וחצי, זכינו לחנוך את השלטים החדשים והיפהפיים – כל אחד מהם יצירת אמנות של ממש. לאושרו לא היה גבול.
התוצאה היתה כל כך מוצלחת, עד שהרב צרפתי החליט שהוא תורם על חשבונו שלטים תואמים נוספים עבור פתח הנרות – 'פתח גן עדן' באולם יצחק, הפתוח ליהודים 10 ימים בשנה.
לקראת שבת חיי שרה תש"פ, עם פתיחת אולם יצחק, זכינו לחנוך גם את השלטים החדשים על פתח גן עדן.
הרב משה צרפתי עלה בסערה השמימה במירון, באסון ל"ג בעומר האחרון.
בגן העדן כנראה קיבלו את פניו רבי שמעון בר יוחאי יחד עם אברהם אבינו ושרה אמנו, יצחק אבינו ורבקה אמנו, יעקב אבינו ולאה אמנו, אליהם היה מחובר בכל ליבו ונשמתו.
את הפתח לגן עדן הוא מן הסתם לא התקשה למצוא: את השילוט לשם הוא הכין בעצמו.
אנחנו נשארנו כאן כואבים, חסרים ומתגעגעים.
ת.נ.צ.ב.ה.
