ד"ר נעם ארנון
צילומים: ארכיון חברון, שמואל מושניק, נעם ארנון
ב"ה זכינו השנה בחברון לחידושים מרחיבי לב בהרחבת התיישבות ובתחיית היישוב היהודי בעיר האבות. בתים שנגאלו ושכונות חדשות הרחיבו את גבולות היישוב: "בית גאון יהודה" שנגאל ע"י תנועת "הרחיבי" במרומי תל חברון, ושכונת נצח דוד שהוקמה ע"י המועצה המקומית חברון סמוך לחלקת חב"ד ולציון הרבנית מנוחה רחל – הרחיבו את היישוב לכיוון מערב.
בית "מעלה דורון" הסמוך למערת המכפלה, נגאל ע"י תנועת "הרחיבי" ומחבר את המערה עם הגבעה הצפונית, לכיוון בית השלום.
ליד ישיבת שבי חברון ב"בית רומנו" נגאל "בית ואלרו", המיועד למגורים ולימוד תורה של בני הישיבה.
נקודות מרגשות אלו מחזירות לתודעה את הבתים והזיכרונות היהודיים בעיר העתיקה – בסמטאות המכונות כיום "הקסבה. " בעבר היו סמטאות אלו מלאות חיים יהודיים, הן בימי היישוב הישן והן לאחר חידוש היישוב היהודי בחברון. כל יהודי, בכל גיל, יכול היה לטייל שם בכל שעות היממה. קבוצות מטיילים, תיירים ומבקרים נהנו לטייל בסמטאות, ולחוות את חיי העבר. ניתן היה אפילו לחלום על חידוש החיים בבתים יהודיים נטושים וגם לקנות בתים, כמו שאכן עשו פעילי אגודת "מחדשי היישוב היהודי בחברון".
אך לצערנו, לאחר "הסכם חברון", הכניסה לאזור זה אפשרית רק בתיאום ובליווי צבאי מיוחד. בדרך כלל נערך "סיור קסבה" אחת לשבוע – בשבת, בהדרכת המדריך הוותיק והמסור שמואל מושניק.
במאמר זה נבקר בכמה מהאתרים היהודיים באזור זה של חברון, בתקווה שנזכה לשוב ולחדש בהם את הנוכחות היהודית.
תודה לידידנו המדריך והידען אריה קליין שחלק מהמידע כאן מבוסס על ספרו החשוב "חצרות בעיר האבות".
ישיבת "מגן אבות"
הבניין נמצא בקרבת בית רומנו ובית ואלרו. הישיבה נוסדה בשנת תרמ"ט (1889) ע"י הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב. בראש הישיבה עמד הרה"ג שניאור זלמן סלונים.
הבניין נרכש בשנת 1905 בתרומתו של הנדבן ר' שלמה זלמן ברלין, איש חב"ד מהעיר ריגה. הקומה הראשונה שימשה למגורי משפחות דלות אמצעים, והקומה העליונה – לישיבת "מגן אבות" של חסידות חב"ד. שם היו אולם בית המדרש וחדרי מגורים לתלמידים.
כאשר הוקמה ישיבת "תורת אמת" של חב"ד בבית רומנו, עברה הישיבה לבית רומנו, ובבית "מגן אבות" שוכנו משפחות מהיישוב הישן.
באופן מופלא, לפני מספר שנים נתגלה בקרבת מקום לוח אבן, ועליו הכתובת (שבורה בחלקה) :
שלמה זלמן ברלין בן ירוחם דוב מעי"ת ריגא יע"א, ישיבת מגן אבות, ביום י"ב לחודש תמוז תרס"ח לפ"ק, תנצב"ה.
אבן זו מוצגת כיום בכניסה לבית כנסת חב"ד בשכונת אברהם אבינו.
תגלית מיוחדת נוספת היא קלף מזוזה שלם מגולגל במיכל זכוכית, שהשתמר מימי הישיבה בבניין זה – ממצא שהתגלה במקום ע"י אריה קליין ועורר התרגשות רבה.
תמונות: כתובת מגן אבות, מזוזה מגן אבות.
משקוף המנורות
עד לשנת תשע"ד (2014) ניתן היה לראות בעיר העתיקה משקוף אבן מיוחד, שעליו חקוקות שלש מנורות – עדות ברורה לבית יהודי עתיק. משקוף זה שימש במשך דורות נקודת ציון מרכזית לקיום הקהילה היהודית בעיר.
החוקר הבריטי אדוארד אטקינסון פרסם תיעוד שלו כבר בשנת 1866, והמשקוף הוזכר בספרים ובעיתונות התקופה.
בסיפורי זקני חברון מופיעה אגדה על חכם יהודי – ר' יעקב בן יוספיה, שהיה ברומא וראה את תבליט מנורת המקדש בשער טיטוס; הוא זועזע מהמראה ונדר שאם יזכה לשוב לארץ ישראל, יבנה בית בעיר האבות ויקבע מנורה. הוא זכה לחזור לארץ ישראל ולחברון, ואכן קבע בפתח ביתו תבליט ובו שלש מנורות.
מאוחר יותר גרו בבית זה שתי משפחות יהודיות – סלונים וגוזלן.
המשקוף היה מוקד ביקורים עד שנת תשע"ד (2014), אז, במהלך מבצע "צוק איתן", הופסקו הסיורים במקום. כשחודשו הביקורים התברר בצער כי המשקוף נהרס ע"י מחבלים. הרשות הפלסטינית השתלטה על המבנה ופתחה בו "משרד לענייני עבודה".
פנינו לשלטונות בדרישה לחקור את האירוע ולהחזיר את המשקוף. לאחר זמן הוצב משקוף משוחזר – אך גם הוא נהרס.
כיום אנו מספרים את סיפורו של המשקוף ומייחלים ליום שבו יחזור המשקוף למקומו וישובו חיים יהודיים אל הבית המיוחד הזה.
תמונות: משקוף המנורות
חצר המקובלים
שער הכניסה לחצר זו מסומן במגן דוד חקוק באבן, שבאורח פלא שרד את כל התקופות שעברו על חברון.
זקני חברון סיפרו כי במקום זה גרו יהודים מיוחדים, "בני עלייה", שלמדו קבלה – ומכאן שמו של המקום: חצר המקובלים.
לאחר גירוש היהודים מחברון הפכה החצר והבתים בה לדיר בהמות. מראה הבתים, עם שקעי המזוזות, המכילים פרות וזבל, היה מכמיר לב. המשכנו לבקר במקום ולקוות להשבתו לייעודו המקורי.
לאחר הסכם חברון נאסרה כניסת יהודים לאזור, והשער ננעל. כיום קשה מאוד להגיע אל החצר. אנו מייחלים לחידוש מגורי יהודים ולימוד התורה במקום מיוחד זה.
תמונות: חצר המקובלים
מצבת הזכרון ליהושע סלומה הי"ד ב"בית הויזמן"
בית הויזמן הוא חלק ממכלול בתים יהודיים הנמצאים בחלקה המערבי של ה"קסבה" ליד בית רומנו. במקבץ בתים זה התגוררו משפחות הויזמן, קלונסקי וחסון ועוד.
יהושע סלומה הי"ד נולד בדנמרק למשפחה יהודית שהיתה רחוקה משמירת מצוות. הוא התקרב לתורה בהשפעת ראש ישיבת ניר, הרב אליעזר ולדמן זצ"ל, ועלה לארץ ללמוד בישיבת ניר.
בערב ט"ו בשבט תש"מ (1980) הלך יהושע לקנות פירות בשוק בחברון, ונרצח ע"י מחבל מהעיירה יאטה. הוא היה היהודי הראשון שנרצח בחברון מאז פרעות תרפ"ט.
הרצח גרם לזעזוע עמוק, ובעקבותיו קיבלה הממשלה החלטה עקרונית לחדש את היישוב היהודי בחברון. ההחלטה יושמה רק כעבור מספר חודשים, לאחר רצח ששת תלמידי הישיבה ליד בית הדסה.
במקום בו נרצח יהושע סלומה הוצב לוח הנצחה, שחולל ונהרס בידי מחבלים, גם לאחר ששוקם מספר פעמים.
גאולת בית הויזמן ויישובו ביהודים יהוו תשובה לדמו הזועק של יהושע סלומה.
בית הויזמן, הנמצא בין בית רומנו לבית ולרו, קורא לתיקון וליישוב, יחד עם כל הבתים היהודים בעיר האבות. הקריאה "ושבו בנים לגבולם" שבה ומהדהדת ברחבי חברון ובארץ ישראל כולה: שיבת הבנים לכל גבולם, לכל רחבי גבולות ארץ הברית והסגולה.
תמונה: מצבת הזיכרון ליהושע סלומה
