תקופת הברונזה הקדומה (לפני כ- 4500 שנה) – בחפירותיו של אייזנברג נחשפה חומה אדירת ממדים מתק' הברונזה הקדומה 3 (אורך חשיפה – 14 מ', רוחב – 6 מ', גובה השתמרות מירבי- 3.1 מ', נבנתה מאבני גוויל שארכן עד 2 מ') המעידה של עוצמתה וחוזק ביצוריה של חברון בתקופה זו. סמוך לחומה נחשף גרם מדרגות (2.5 מ' רוחב), שהוליך כנראה לשער העיר, והשתמר במצב מצוין ונדיר.

תקופת הברונזה התיכונה לפני כ- 400 – 3500 שנה, "תקופת האבות") – בחפירותיו של האמונד התגלתה  "חומת הענקים" (שכונתה בפיו "חומה קיקלופית"). 

בחפירותיו של אבי עופר התגלתה תעודה כנענית נדירה מתקופה זו  – לוח חרס בשפה האכדית, בו נזכרו בהמות שהוקרבו עבור מלך העיר. התעודה הוגדרה ע"י פרופ' בנימין מזר כ"התגלית הארכיאולוגית החשובה ביותר שהתגלתה בארץ ישראל בעשור האחרון". 

תקופת הברונזה המאוחרת (תקופת כניסת שבטי ישראל לארץ)  – בחפירתו של פלג התגלה קבר שלם ומטמון חפצי ערך, שהכיל ממצאים רבים מתק' הברונזה המאוחרת: שלדי 53 נפטרים, מהם 41 של ילדים;  מאות כלי חרס בגדלים שונים, ומאות תכשיטים (טבעות, צמידים, מחרוזות). וכן כלי נשק (גרזנים, ראשי חץ, חניתות) וחמש חרפושיות, שאחת הן תוארכה לתק' תחותמס ה-3  (המאה ה-15),  ואחת לתק' אמנחותפ ה-3 (המאה ה-14). אחד הממצאים המיוחדים הוא "קערת האיילות" – קערה  מעוטרת ב – 12 ציורי איילות בצבע אדום.  ממצאיו  של פלג מוכיחים כי בחברון התקימה בתקופה זו עיר רבת עוצמה – והם תואמים את המסופר בתנ"ך על מסע המרגלים וכיבוש הארץ. 

תקופת ברזל 1 – תקופת ההתנחלות –  בחפירותיו של אייזנברג התגלו ממגורות תבואה ובהן כלי חרס שלמים.

תקופת ברזל 2 – תקופת בית ראשון – בחפירותיו של אייזנברג נחשף "בית ארבעה מרחבים" – בית יהודי טיפוסי, ששוחזר חלקית וניצב היום באתר, ובו טביעות חותם מימי חזקיהו מלך יהודה, נושאות כתובת בכתב העברי הקדום "למלך חברון" על ידיות של קנקני אגירה. בחפירות בן שלמה התגלו טביעות חותם עבריות עם הכתובת "שפטיהו בן סמך" וכן לוח חרס ועליו כתובת הכוללת שמות בעברית. בחפירות אלו התברר שהחומה מתקופת הברונזה התיכונה המשיכה לשמש להגנת העיר גם בימי הבית הראשון. 

תקופת בית שני –  בחפירותיו של איזנברג 1999 התגלו מבני מגורים ובהם נרות הרודיאניים ו'ספלי מידה' מאבן, המעידים על הזהות היהודית של תושבי חברון בתקופה זו. 

בחפירות 2014 התגלה רובע מגורים ותעשיה מימי בית שני. הממצאים העיקריים שהתגלו הם שני מקוואות גדולים ומרשימים,  מהגדולים בארץ, בית יוצר לכלי חרס, גת לתעשיית יין ובית בד לשמן. שפע של ממצאים מעידים על עיר יהודית פעילה בתקופה זו. ניתן לקשר בין הממצאים לבין תעשיית היין בטהרה לבית המקדש.  

שתי שכבות שריפה מעידות על חורבן אלים של העיר בסוף תקופת בית שני. ניתן לשייך שכבות אלו לחורבן העיר בימי המרד הגדול ובמרד בר כוכבא.

התקופה הביזנטית – בחפירותיו של איזנברג התגלתה גת גדולה ומשוכללת, המעידה כי ככל הנראה היתה חברון באותם הימים מרכז לייצור יין. 

בנוסף, בתל חברון יש נקודות עניין נוספות:

ציורי קיר ייחודיים באתר הארכיאולוגי הממחישים את חיי העיר הקדומה. 

מעיין אברהם – מעין עם בריכה עמוקה, מימיו קרים וצלולים. מעיין זה היה ככל הנראה הבסיס להקמת הראשונה של העיר.

עצי זית עתיקים וציוריים, מהעתיקים בארץ.

קבר ישי אבי דוד ורות – אתר עתיק ומקודש.

תצפית עיר חברון – מעל בית מנחם. מהתצפית המרהיבה נשקפת העיר חברון ומרחבי הר חברון ומדבר יהודה.

שביל חברון המקראית מקיף את תל חברון ואתריו בנוף קדומים וטבע ציורי. 

האתר מאובטח ומופעל ע"י רשות הטבע והגנים בימים חמישי ושישי בשעות 10:00-16:00. הכניסה חופשית, במקום הדרכה בחינם בשעות הפעילות.

מומלץ לשלב בסיור מלא באתרי חברון, לפרטים 072-2213660.