הקהילה היהודית העתיקה בעולם נוסדה בחברון ע"י אברהם אבינו לפני כ- 4000 שנה.
במערת המכפלה טמונים האבות והאמהות, שרשי ומייסדי העם היהודי.
חברון היתה עיר הבירה הראשונה של דוד המלך, בה יסד את מלכות יהודה ובה התמנה למלך ישראל. העיר שגשגה בימי ממלכת יהודה כבירה אזורית והיסטורית. בימי הבית השני הוקם המבנה המפואר מעל מערת המכפלה, היכל הזיכרון היהודי ומקום תפילה, השראה וביקורים.
לאחר מרד בר כוכבא (מאה 2 לסה"נ) נהדפו היהודים מיהודה לשפלה ולדרום הר חברון.
בימי הביניים התחדשה הקהילה, בעיר שמוקמה כעת בעמק סמוך למערת המכפלה. חברון נחשבת לאחת מארבע ערי הקודש, יחד עם ירושלים, צפת וטבריה, בהן התקיים יישוב יהודי לפני העת החדשה.
ביישוב היהודי הישן בחברון חיו יחד גדולי תורה עם אנשי עמל. ברובע היהודי היו בתי כנסת, ישיבות ובתי מלאכה. אל הקהילה הספרדית התחברו גם קהילות אשכנזיות, תחילה חסידי חב"ד ולאחר מכן גם ישיבה ליטאית חשובה שעלתה מסלבודקה.
יהודי חברון חיו בשכנות טובה ושיתוף פעולה עם הערבים; אך חיי השלוה הסתיימו בטבח המוני ואכזרי בפרעות תרפ"ט, ואחריהן נעקר היישוב. לאחר ניסיון התיישבות (1931 – 1936) גורשה הקהילה והעיר נותרה ריקה מיהודים. תחת הכיבוש הירדני (1948 – 1967) הוחרב הרובע היהודי ובית העלמין העתיק נהרס.
חברון שוחררה במלחמה הניסית בששת הימים, יום לאחר יום שחרור ירושלים.
היוזמה להקמת היישוב החלה מייד אחרי שחרור חברון, כאשר קבוצת פעילים בראשות הרב משה לוינגר, החלה בפעילות למען חידוש הקהילה היהודית העתיקה בחברון.
לאחר עריכת ליל סדר במלון בחברון ב- 1968 החליטה הממשלה להעמיד לרשות המתיישבים אגף בבית הממשל, וב – 1971 הוקמה קרית ארבע בשטח סמוך מזרחית לחברון.
ב – 1975 החלה פעילות באתרים היהודים בתוך העיר – בבית העלמין ובבית הכנסת אברהם אבינו שנחרבו בזמן השלטון הירדני.
ב – 1976 אישרה הממשלה לחשוף את שרידי בית הכנסת אברהם אבינו.
ב – 1979 החלה ההתיישבות בבית הדסה – בית החולים שהוקם ע"י הקהילה היהודית במאה ה- 19. את המבצע הובילו אמהות חלוצות וילדים.
ב – 1980, לאחר פיגוע טרור בו נפלו 6 יהודים ליד בית הדסה, התקבלה החלטה רשמית ע"י ממשלת ישראל על חידוש היישוב היהודי בחברון.
ב – 1981 שוחזר בית הכנסת "אברהם אבינו" והחלה התיישבות יהודית לידו.
ב – 1982 הושב "בית רומנו" לידי יהודים, ובו עולה ופורחת ישיבת "שבי חברון".
ב – 1984 התחדשה התיישבות יהודית בתל חברון (אדמות ישי – תל רומידה).
ב – 1989 נחנך הרובע היהודי המחודש – הנקרא כיום "שכונת אברהם אבינו".
ב – 1997 יושם "הסכם חברון", שבעקבותיו הועבר רוב העיר לשליטת הרשות הפלשטנית. בהסכם זה הוכר רשמית היישוב היהודי בחברון בהסכם בינלאומי.
ב – 2014 אושרה התיישבות יהודית ב"בית השלום" שנרכש ע"י יהודים כעשור קודם לכן.
ב – 2017 החליטה ממשלת ישראל להכיר ביישוב היהודי בחברון כרשות מקומית.
ב – 2021 החלה בניית רובע חזקיהו, על אדמה יהודית; התכנית כוללת 30 דירות מגורים ומבני ציבור.
היישוב היהודי בחברון נושא בשליחות ההיסטורית של חיבור העם היהודי לעיר האבות, ובאחריות לקליטה של מאות אלפי מבקרים המתארחים בחברון מידי שנה.