המדינה הודיעה על כוונה לפנות את ספר התורה מקבר ישי אבי דוד

על פי מסורת חז"ל, ישי אבי דוד המלך היה בין צדיקי העולם: הוא נמנה בין הארבעה שמתו "בעטיו של נחש" – בלא חטא (שבת נ"ה ב').

 

קברו ממוקם בראש "תל חברון" (תל רומידה). תל זה הוא מקומה של העיר חברון המקראית, עיר האבות ובירתו הראשונה של דוד המלך. ככל הנראה, בתקופת מלוכת דוד בחברון בא אליו אביו ושם נפטר ונקבר; יתכן גם שדוד העביר את עצמות אביו לחברון לאחר שנהרג במואב. בפסגת התל, מעל המקום בו נמצא לפי המסורת קבר ישי אבי דוד, נבנה מבצר ע"י הצלבנים (המאה ה-12 לסה"נ). המקום כונה ע"י הערבים "דיר אל ארבעין" ("דיר" בערבית מציין אתר נוצרי). החוקר הצרפתי ונסאן העלה השערה שהשם שימר את שמה הקדום של חברון "קרית ארבע". המבנה קיים עד ימינו בראש התל, נשקף אל "עמק חברון" וממנו תצפית מרהיבת עין. בהמשך התל, בצד מערב, נמצא בית העלמין היהודי העתיק.

המקום מתואר ע"י נוסעים ועולי רגל רבים. הראשון שתיאר את הביקור במקום היה תלמיד הרמב"ן שביקר במקום בשנת ה' נ' – סוף המאה ה-13 לסה"נ. הוא כתב: "בחברון שם מערת המכפלה קברי אבות. וחברון החדשה הנה היא סמוך למערה. וחברון הקדומה היתה למעלה בהר, שם בית הקברות לישראל. ושם מצד אחד מערה, שם קברו של ישי, ויש אומרים שהוא קברו של יואב" (א' יערי, מסעות א"י עמ' 88).

 

הנוסע ר' משולם מוולטרא (ה' רמ"א – 1481 לסה"נ) כתב: "רחוק מחברון שם בית אחד חרוב, ומערה שם קבור ישי אבי דוד. ואומרים כי המערה ההיא הולכת עד מערת המכפלה".

 

מפרש המשנה הידוע, ר' עובדיה מברטנורא (ה' רמ"ח – 1488) עלה להתפלל בקבר ישי, וכך כתב: "בהר אחד, מנגד למערת המכפלה, שם על ראש ההר, מערה גדולה ויפה ובנין נאה בראשה. ואומרים כי שם קבר ישי אבי דוד, גם שם הלכנו להשתטח ולהתפלל ביום ההוא" (אגרות א"י, עמ' 126).

 

אף ר' משה באסולה (מאיטליה, מרבותיו של המקובל ר' משה קורדובירו – הרמ"ק), ביקר בחברון (בשנת ה' רפ"ב – 1522 לסה"נ) תאר את המקום, וגם הוא ציין את המסורת כי מערה מובילה ממנו אל מערת המכפלה: "מנגד חברון בראש ההר קבורת ישי אבי דוד עם בנין נאה, ויש חלון קטן שהולך למטה במערה. ואומרים שפעם אחד השליכו בו חתול ויצא מן חור שבמערת המכפלה, ויש ביניהם כחצי מיל" (מסעות א"י עמ' 147).

 

בשנת  ה' רצ"ז 1537 נכתב בספר "ייחוס האבות והנביאים" : "למעלה בהר בנין נאה, שם קבר ישי אבי דוד המלך ע"ה. וסמוך לו בית החיים מישראל". בספר זה מובא גם ציור של המקום, בו מתוארת הקשת בכניסה לבנין המרכזי.

מסורת נוספת, מאוחרת יותר, קושרת למקום גם את קברה של רות; ר' חיים הורוביץ ביקר במקום בשנת תקצ"ה וכתב: "וראיתי פה המערה צרה כמו פי בור. ואומרים שם רות, אם הממלכה נקברה שם, אך לא נמצא כתוב בשום ספר" ("חיבת ירושלים", תר"ד, עמ' ל"ח).

 

מיקומו של קבר ישי זוהה ואומת ע"י האר"י הק'. וכך מובא בספר "אבן השהם" לאר"י ז"ל כרך ח' פרק ד' – עמק חברון סעיף י"א: "אר"י ז"ל קיים בעיה"ק חברון ת"ו חרך (חלון) מערת המכפלה שהיא בתוך העיר ממש ומתפללים שם אחינו התלמידי חכמים הדרים שם ("אלה מסעי" עמ' ט"ז). אר"י ז"ל קיים בק"ק חברון קברות ישי אבי דוד ואבנר בן נר וגד החוזה". קבר ישי מופיע גם בספר "יחוס הצדיקים" שנדפס בימי האר"י הק' בשנת ה' שכ"א.

 

יהודית מונטיפיורי, אשתו של השר משה מונטיפיורי, כתבה על ביקור ותפילה במקום: "רכבנו אל הגבעה לראות את קבר ישי אבי דוד, ושם התפללנו תפילת הערב" (ספר חברון, מה' 2 1978, עמ' 314-316). יש לציין, שבניגוד לביקור במערת המכפלה שעורר התנגדות, הערבים לא התייחסו כלל לתפילת יהודים בקבר ישי.

 

סמוך למבנה המרכזי נמצא מבנה קדום נוסף, שזהותו אינה ברורה. בקירו הפנימי הצפוני חקוקה גומחה. עקב כיוונו המדויק הפונה לצפון הועלתה השערה כי זהו בית כנסת, ויתכן כי זהו בית בד.

שטח התל כולו, כולל "קבר ישי", נקנה ע"י הקהילה היהודית בתחילת המאה הי"ט.

אתר קבר ישי הוזכר ע"י היסטוריונים ערבים, אך הערבים –  אף בתקופת  שלטון המוסלמי התורכי והירדני – מעולם לא התיחסו אליו כאל מקום קדוש או בעל חשיבות כלשהיא.

בתקופת המנדט הבריטי, בעת הדיונים על החלוקה, תבע הועד הלאומי בשם העם היהודי זכויות במקומות הקדושים. לצורך כך הוכנה החוברת "המקומות המקודשים ליהודים בשטח א"י המערבית" שנערכה בידי יו"ר הועד הלאומי יצחק בן צבי (לימים – נשיאה השני של מדינת ישראל), והוגשה לשלטונות המנדט הבריטי במטרה לשמור ולהגן על האתרים המקודשים ועל זכויות הביקור והתפילה בהם. ברשימה זו נמנו גם "קבריהם המסורתיים של ישי אבי דוד ואבנר בן נר".

מרים ששון קסטל ז"ל, ילידת חברון שנלב"ע בו' ניסן תשע"ו (14.4.16) העידה בסרט שצולם בשבועות האחרונים לחייה, על מנהג יהודי חברון והמבקרים להתפלל בקבר ישי.

בדורות האחרונים נמצא במקום בית כנסת פעיל. בחג השבועות בשעות אחה"צ נוהגים רבים לעלות ולקרוא את מגילת רות בקבר ישי ורות. ליד האתר הוקמה שכונה יהודית – "אדמות ישי".