בימים הקרובים יעלו אלפים רבים לחברון, ויזכו לראות כי מערת המכפלה התברכה בגג חדש, המהווה "כתר" מהודר למרחב התפילה. כולנו מברכים את כל השותפים בתכנון ובייצור, ומקווים שבמהרה נוכל לחזור לתפילות מלאות בכל מרחב המערה, בתנאים נוחים, ברווחה ובהידור.
הגג החדש, שתכנונו החל כבר לפני שנים רבות ע"י האדריכל ארול פקר (שתיכנן גם כמה שכונות ביישוב היהודי החדש בחברון), מורכב מכ – 250 משולשים, הנושאים מעטה זכוכית מיוחדת. בזמן תפילותינו במקום נמשיך להרגיש חיבור בין שמים וארץ, כאשר נעמוד בין ציוני האבות והאמהות, נישא מבטנו ולבנו לשמים, ונתפלל: "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשָׂראֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" (דברים כו טו).
דגם המשולשים המיוחד קורא לנו להתבונן בחיבור המיוחד של המספר שלש והמילה "משולש" לחברון ולמערת המכפלה.
כמובן, כולנו זוכרים ויודעים שבתורה נכתב שבמערה נטמנו שלשה אבות ושלש אימהות (הזוג הראשון – אדם וחוה – אינו מוזכר בתורה אלא בדברי חז"ל).
אך האם יש קשרים נוספים בין חברון למספר שלש ולדגם המשולש?
ובכן, מעניין לדעת כי המילה "משולש" נזכרת בתורה לראשונה – בחברון. היא נזכרת בהקשר לברית בין הבתרים, שהתקיימה בחברון. ושם נאמר: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל" (בראשית טו ט).
הפרשנים דנים במשמעות המילה "משולש" (האם הכוונה למספר הבהמות או לגילם), אך המילה מופיע לראשונה – בחברון , בברית המכוננת שכרת ה' עם אברהם.
בחברון נכרתו עם אברהם שלש הבריתות – ברית הארץ, ברית הזרע וברית המילה.
המספר שלש ממשיך להופיע בחברון – כאשר, כאן, באלוני ממרא בחברון, מופיעים שלשה המלאכים אל אברהם: "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיִּשָּׂא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְּׁתַּחוּ אָרְצָה" (בראשית יח ב).
שלשה השמות הראשונים והיסודיים של עמנו הופיעו לראשונה בחברון – אברהם ושרה (שנקראו לפני כן אברם ושרי) ויצחק.
שלשה האבות, שמקום ישיבתם העיקרי בארץ היה חברון, תקנו את שלש התפילות הנהוגות בכל יום, ואנו חוגגים שלשה רגלים בשנה, המקבילים לשלשה אבות.
גם במערת המכפלה עצמה – ישנם שלשה זוגות של ציוני מצבות הממוקמים באופן סימטרי:
אברהם ושרה במרכז, יצחק ורבקה מימינם, ויעקב ולאה משמאלם. סדר זה קיים מאז בניית המבנה ע"י העם היהודי לפני 2000 שנה.
בנוסף, פרט מעניין: ארון הקודש המפואר באולם הגדול, (שעוצב ויוצר על ידי האמנים הנפלאים אברהם אברג'יל ואדיר מישרים) מורכב משלשה חומרים: הבסיס הוא מאבן, גוף הארון מעץ, והדלתות המגולפות – מנחושת. ניתן לראות בכך רמז וקישור לשלשה האבות: העץ – מזכיר את אברהם ("וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ" – בראשית יח ח), הנחושת – מזכירה את המאכלת מעקדת יצחק, והאבן – מזכירה את יעקב (בחיי יעקב מופיעות כמה אבנים – "האבן אשר שׂמתי מצבה", גלילת האבן מעל הבאר, "מִיְּדֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשׂרָאֵל" – בראשית מט כד).
הברית והשבועה המשולשת עם האבות מודגשת במדרש חז"ל:
שלש בריתות ושלש שבועות נכרתו עם שלשה אבות על ארץ ישראל. באברהם הוא אומר -" בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת" (בראשית טו, יח), ואומר – "ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת"(שם כד, ז). ביצחק הוא אומר – " כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כׇּל הָאֲרָצֹות הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ" (שם כו, ג). ביעקב הוא אומר "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ" (שם כח, יג), ואומר " וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע" (שם כח, י) – מבארה של שבועה; וכן הוא אומר – "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם" (מיכה ז, כ) (מדרש הגדול שמות ו' ג').
כעת מצטרף לכל אלו גם גג משולשים, אשר בדמיון (ואולי לא רק) ניתן לראות בו מערכת מגיני דוד, המציינים את הופעת מלכות דוד בחברון; זה קרה כאשר קיבל דוד בחברון את תוארו השלישי – אחרי שני תאריו הקודמים (שר צבא שאול ומלך יהודה) – "דוד מלך ישראל".
תודה לשמואל יגודייב על העדכון!
