פרעות תרפ"ט הוא אירוע שמטיל צל כבד על העיר חברון עד היום. האירוע הנורא שבו נרצחו 67 יהודים ואשר בעקבותיו חדל היישוב היהודי מלהתקיים אינו רק נחלת העבר; כיום היישוב מתמודד עם קשיים דומים ומנסה לשקם ולבנות מחדש את עיר האבות והאמהות שחרבה.
היישוב היהודי בחברון נושא וממלא את השליחות המוסרית וההיסטורית של בניית עיר האבות, ועדיין מתמודד עם תוצאות הפרעות המזוויעות.
בואו ננסה לתאר לעצמנו כי הפרעות היו נמנעות, או שהיישוב בחברון היה משתקם מיד לאחריהן. יש לשער כי במלחמת השחרור היה מצבו של הר חברון כולו, כולל גוש עציון ואולי אף ירושלים, היה שונה לחלוטין.
לכן אין להתפלא כי למרות עשרות השנים שחלפו ממשיכים בחברון לציין את זכר הנספים בפרעות, ומתוך הזיכרון הכואב אנו מבטיחים לעצמנו ולעולם כולו לא לשכוח את הטרור, ולא לאפשר לו לנצח. בנין חברון, שיקום האתרים החרבים, תוספת חיים ושמחה, יוכיחו לכל כי העם היהודי, וברוך ה' כיום כעם ריבוני במולדתו, מנצח את הטרור, וכך משמש דוגמה לאנושות כולה הנאבקת בו כיום.
למרבה הצער, בשנים האחרונות נוספו לחללי פרעות תרפ"ט קרבנות נוספים של הטרור הערבי הרצחני. בבית העלמין העתיק בחברון נחצבו קברים נוספים של חללי הטרור, וצמוד לחלקת קדושי תרפ"ט נוספה חלקה צבאית ובה נקברו שלשה חללים: אלי הזאב, שנרצח בפיגוע ליד בית הדסה בתש"מ, אלעזר לייבוביץ', שנרצח בדיוק לפני 13 שנה בערב יום הזיכרון לפרעות, ורס"ן בניה שראל שנהרג בקיץ תשע"ד בקרבות "צוק איתן" באזור גוש קטיף החרב.
בשנים האחרונות האזכרה לחללי פרעות תרפ"ט נערכת בסימן הפסוק "כי נפלתי – קמתי", ומשולבת ביום מאלף של לימוד וסיור שנערך בידי מדרשת חברון.
אירועי הזיכרון של קדושי תרפ"ט השתלבו ביום האזכרה לאלעזר לייבוביץ'. אלעזר, תושב חברון וחייל ביחידת 'עורב נח"ל', נרצח בי"ז אייר תשס"ב, בערב יום הולדתו ה-21, בפיגוע שבו נרצחו גם בני משפחת דיקשטיין: האב יוסף, אשתו חנה ובנם הפעוט שובאל. חבריו של אלעזר מציינים מידי שנה בשנה את זכרו בדרך מקורית: בצעדה בשבילי הארץ שאותה כה אהב.
השנה התקיימה הצעדה במספר מסלולים שהודרכו בידי הגופים המטיילים באזור: מדרשת חברון, בית ספר שדה סוסיא ו'עמיתים לטיולים". למרות גל החום הכבד יצאו מאות מטיילים לשבילי האזור – מעיינות זיף, מערת סלע וספר המדבר. בסיום כל המסלולים התכנסו המטיילים לעצרת זיכרון סמלית באנדרטה שהוצבה במקום. אימו של אלעזר, אטה לייבוביץ', סיפרה על דמותו המיוחדת, על אהבת האמת ואהבת ארץ ישראל שיקדה בו, ועל חלקו בהקמת יישובי גבעות השומרון.
דובר היישוב היהודי בחברון, נעם ארנון, אמר: "עבורנו אירועי הזיכרון אינם אירועי עצב ודיכאון, אלא אירועי כוח ועצמה. אנו שואבים מהם כוח במילוי שליחותנו ושאיפה למלא את החיסרון באמצעות תוספת בניין. הנופלים מצווים אותנו להמשיך במפעל ביתר כוח ואמונה, וכך נעשה, בעזרת ה'". ארנון הודה לכוחות הביטחון על מאמציהם לאפשר את קיום כל המסלולים והתכניות למרות התקופה המורכבת, והזמין את כל הנוכחים לשלב הנאה בהמשך טיולים וביקורים במסלולים המרתקים בחברון ובאזור.
