מאמרים
מאמרים

'חבקו כל רגע נורמלי!' – צוואתה של ניצולת הטבח בחברון

'חבקו כל רגע נורמלי. כל רגע כזה הוא מתנה' נהגה לומר מרים קרצ'ר, ניצולת טבח תרפ"ט בחברון, שהלכה לעולמה בשבוע שעבר בגיל 97.

היא ידעה היטב על מה היא מדברת. 

כמה שהיא ידעה.

***********


אחד הסיפורים המזוויעים ביותר בפרעות תרפ"ט בחברון הוא רצח האופה הרב נח אימרמן הי"ד.

בשנת 1925 עולה הרב אימרמן, יליד רוסיה, עם רעייתו ובנותיו לארץ הקודש ומתישב בחברון. רצונו לחיות אך ורק מיגיע כפיו ועל כן הוא פותח מאפיה חדשה, מודרנית ומאובזרת, כמוה לא נראתה בעיר מאז ימי עפרון החיתי. 

במאפיה הוא מעסיק את עיסא, פועל ערבי מקומי אותו הוא מלמד את רזי המקצוע. דו-קיום במיטבו, כמקובל בימים ההם.

במקביל הוא קובע את מקומו בבית המדרש של ישיבת 'כנסת ישראל – סלבודקה' שאך עלתה ארצה, יושב ועמל בתורה. הוא מנצל כל רגע פנוי לעסוק בתורה כפי שעשה בצעירותו, באותה הישיבה בגלגוליה הקודמים.


הבוקר של יום שבת, י"ח באב תרפ"ט 24.8.1929 תופס את יהודי חברון בפני מתקפת דמים רצחנית ומתוזמנת היטב. השכנים והמכרים הערבים, אלו מהדו-קיום, הופכים בין רגע לחיות טרף צמאות דם. במקרה של הרב אימרמן היה זה אכזרי במיוחד: אותו עיסא, הפועל שהרים מאשפתות, פירנס ולימד מקצוע, סוגר אותו בתוך אחד מתנורי המאפייה ושורף אותו בעודו בחיים.

רעייתו נפצעת וכך גם טעמא, אחת הבנות. בתושיה בלתי נתפסת מרימה מרים בת ה-7 את שושנה, אחותה בת השנה ומוצאת מסתור מהתופת בבית מכר ערבי סמוך.

הבריטים, אבירי שלטון החוק והמוסר אוספים את ניצולי הטבח, מעמיסים אותם על משאיות צבאיות ופורקים בירושלים. בכך הם משלימים למעשה את מלאכת הפורעים.


האמא והאחות הפצועות נותרות לאישפוז משך חודשים ארוכים בזמן שמרים ושושנה הקטנות נשלחות, באין ברירה אחרת, אל בית יתומים בירושלים. 

אביהן נקבר בקבר האחים של קדושי הפרעות בבית העלמין העתיק בחברון.


***********


חולפות שנים. מרים בוגרת, לומדת בבית המדרש 'המזרחי' והופכת לגננת. היא ממשיכה להתגורר עם אמה ואחיותיה עד שבשעה טובה היא פוגשת את בעלה לעתיד, זאב-וולף קרצ'ר.


זאב וולף, יליד פולין מגוייס בכפיה לצבא עם פרוץ מלחמת העולם השניה. 

זמן לא רב אחר כך הוא נופל בידי הסובייטים ונשלח כשבוי מלחמה למחנה עבודה בסיביר, שם נאלץ לשרוד בתנאים קשים ביותר. 

עם סיום המלחמה הוא משוחרר וחוזר לעיירת הולדתו, רק כדי לגלות כי כל בני משפחתו נרצחו בידי חיית הטרף הנאצית.

זאב-וולף מהגר לארה"ב ופותח דף חדש בניו-יורק, שם הוא לומד את מלאכת השחיטה על בוריה ומוצא את פרנסתו כקצב המספק בשר כשר.

בשנת 1960 הוא מגיע לביקור בארץ ופוגש את מרים. השידוך נסגר במהירות ולאחר תקופה קצרה נישאים זאב-וולף ומרים בירושלים.


לזוג נולדה תינוקת אחת, שלמרבה הצער הלכה לעולמה בגיל 4 חודשים בלבד. בני הזוג לא זכו לילדים נוספים.

בשנת 2006 הלך זאב-וולף לעולמו. ב2012 הולכת לעולמה גם האחות טעמא, שהיתה קרובה אליה ביותר ומרים עוברת להתגורר בבית אחייניתה, מלכה אפשטיין.


מלכה אפשטיין: "דודתי מרים היתה אדם רגיש מאוד. היא דיברה רבות על ילדותה בחברון ועל אביה, אבל היה לה קשה מדי לדבר על הטבח. כל חייה הרגישה שהיא יתומה, נשאה איתה את הטראומה ולכן חששה לחזור למקום שבו נרצח אביה.

אך כאשר נשאלה מרים מאיפה היא באה תמיד ענתה: אני מחברון. היא אמנם לא נולדה שם, אבל חברון היא המקום אותו ראתה כמקום מוצאה".


*********

בקיץ הקרוב ימלאו 90 שנה לפרעות תרפ"ט.

מרים וזאב-וולף לא זכו לילדים משלהם.

אך מאות הילדים הגדלים כיום בישוב היהודי המתחדש בחברון, אלפי הילדים המגיעים לבקר בה ולחוות רגעי שגרה טבעיים ונורמליים, מעידים כאלף עדים: סבתא מרים, ניצחת.

עכשיו את יכולה לנוח בשלום.


ת.נ.צ.ב.ה.

תגובות

One Comment

  1. אני נכדתו של נח אימרמן. את הקורות ביום הרצח שמעתי מכלי ראשון מסבתי ומאימי ששתיהן היו פצועות קשות. מרים דודתי היקרה הוחבאה יחד עם דודי נחום ודודתי הקטנה שושנה בחדר הכביסה. היא לא הייתה עדה לטבח. סבי לא הוכנס לשום תנור זו עדות שקרית לחלוטין. הוא נרצח בבית בשבת. המאפיה הייתה רחוקה מהבית ובבית לא היה שום תנור. הוא הוכה במכשיר כהה בראשו ואח"כ הונח על גבי פרימוס. פרימוס אינו תנור אלא פתיליה גדולה. כובעו נחרך והיו לו שני חורים באחורי ראשו. הסיפור מספיק מזעזע בלי שיוסיפו דברים שלא היו ולא נבראו. יש באפשרותכם לחפש את העדות שנתנה סבתא שלי ריסה אימרמן אחרי הטבח בבית החולים ביקור חולים.
    בכבוד רב רבקה נרי'ה בת תמה לבית אימרמן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

מאמרים

מירושלים לחברון

קרדיט להוצאת ספרי אריאל שבט תשס"א פברואר 2001 ,ואתר כותר https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=97141167#1.0.2.none פרסומים נוספים של הוצאת אריאל בלינק המצורף: https://www.israeliarchaeology.org/product-category/ariel

קרא עוד »
מאמרים

חנוכה בחברון

קרא עוד »
מאמרים

אורה של חברון

הוצאת מדרשת חברון

קרא עוד »

הייה שותף

תרום לחברון

טופס מאופטח

דילוג לתוכן