״אני שמח להדליק עמכם נר ראשון של חנוכה, כאן, במקום הקדוש הזה -חלקת קבריהם של האמהות והאבות. הזיקה שלי ושל משפחתי לכאן נמשכת דורות רבים. בדיוק החודש, לפני ארבעים וחמש שנה, הקריא שגריר ישראל באו״ם -אבי, חיים הרצוג ז"ל לימים הנשיא השישי של מדינת ישראל – בפני מועצת הביטחון, את אותם פסוקים מפרשת "חיי שרה", שקראנו בבית הכנסת לפני מספר שבתות. פסוקים שבהם מציגה התורה, שלא כהרגלה, את סיפור רכישת שדה המכפלה לפרטי פרטיו. וכך, ישבו שגרירי האומות המאוחדות ושמעו את הסיפור כולו. שמעו כיצד רכש אברהם אבינו את השדה מעפרון החיתי בכסף מלא. באופן יוצא מגדר הרגיל, הוסכם כי הפסוקים יופצו כמסמך רשמי של האו"ם, מסמך שמוכיח ומנכיח את החיבור שלנו למערת המכפלה. וכך – שטר הקניין של המקום הקדוש היה למסמך רשמי של מועצת הביטחון של האו"ם.

הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, אחד מגדולי הדור ההוא, שהשנה נציין 40 שנים להסתלקותו מעימנו, בירך את אבי ז"ל על דבריו, באגרת מיוחדת ושופעת חום והערכה. אך זו כמובן לא ראשיתו של הקשר המשפחתי שלי למקום הזה – לחברון. הרבנית פייה הילמן ז"ל אימו של סבא רבא שלי הרב שמואל יצחק הילמן זצ"ל שהיה אב בית הדין בלונדון, ושהיו לו קשרים אמיצים מאד עם הישיבה שהיתה אז כאן בחברון היתה כאן בתרפ"ט, בשעה שהתרחש, להוותנו, טבח נורא ביהודי חברון. שנים ספורות קודם לכן היא עלתה ארצה, לאחר שהתאלמנה, והשתקעה לבדה בחברון. את כל הדרך מליטא היא עשתה, רק כדי לגור בעיר הקודש חברון. תחת הכותרת: "אמו של הרב מלונדון" מופיע תצלומה מכוסה מכף רגל ועד ראש לאחר שנפצעה קשה מאד במאורעות תרפ"ט. היא ניצלה ממוות בטוח, כשהעמידה פני מתה לאחר פציעתה הקשה. אין לי ספק כי היתה מתרגשת מאד, מכך שהיום מדליק אחד מצאצאיה נרות חנוכה במערת המכפלה, כנשיא מדינת ישראל.

גבירותיי, רבותיי, חז"ל תהו מהיכן ידע האדם הראשון מה מקומה של המערה? והשיבו כי הוא צעד עד שראה אור דקיק העולה מן האדמה,בחנוכה, בהדלקת הנר ובפרסום הנס – כאן במערת המכפלה -אנחנו מחברים את אורות החנוכה לאורו של אדם, לאור האמהות והאבות. בסידור "עולת ראִיה", שואל הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, למה מברכים "להדליק נר של חנוכה" ולא בלשון רבים "להדליק נרות של חנוכה", ועונה כי על אף שהאורות הרבים נראים לנו נפרדים לגמרי לעתיד לבוא נבין כי כולם הם נר אחד שלם כסמל לשלום ולאחווה בעם. "אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ", כך אמר יוסף הצדיק, שנשלח מחברון לדרוש בשלום אחיו, והיום, דווקא כאן, דווקא בחברון עלינו לחדש את הקריאה.

אחי, אחיותיי,גם היום, עם כל המורכבות –ואינני מתעלם לרגע מהמורכבות – הזיקה ההיסטורית של העם היהודי לחברון, למערת המכפלה, למורשת האמהות והאבות איננה מוטלת בספק. ההכרה בזיקה הזו צריכה להיות מעל לכל מחלוקת. כשאנו מאוחדים סביב האור הנפלא של נרות חנוכה, חשוב שנקרא לכבד את הממלכתיות הישראלית ואת עקרונותיה, להקשיב יותר לאחר, לכבד את השונה, לבנות גשר ועוד גשר כדי לשמר את היחד שלנו, כמובן מבלי לפגוע בכל יחיד וקהילה, בדעותיהם ובאמונותיהם. לא נסכים על הכל אבל תמיד נזכור כי "בני איש אחד נחנו". שלכולנו שורשים משותפים היוצאים מהמערה הזו. לצד זאת עלינו לזכור שלא רק שורשינו יוצאים מהמערה הזאת. דווקא היום, ודווקא כאן – במרחב המקודש לבני אברהם כולם – עלינו להמשיך ולחלום על שלום בין בני כל הדתות והאמונות בארץ הזו, ולגנות כל גוון וסוג של שנאה ואלימות. הרי אותה פרשה שהזכרתי בתחילת דברי – פרשת "חיי שרה" – היא גם זו שמתארת לנו את שיתוף הפעולה בין יצחק וישמעאל, כשקברו כאן במערת המכפלה, יחדיו – את אביהם שלהם, את אבינו שלנו. אני מודה לכולכם על האירוח, ומאחל לכולכם ולכל בית ישראל – חג חנוכה שמח!"

 

צילום: קובי גדעון – לע"מ | מאיר אליפור | אלימלך קרזן