משהיו ישישי חברון בראשית המאה הקודמת נשאלים על טיבו של משקוף זה, היו מספרים אגדה מופלאה:
"מעשה ברבי יעקב בן יוספיה, שהגיע לרומי ועמד מנגד שערו של טיטוס. עמד ובכה עד שנדר נדר, כי אם יזכנו הקב"ה ויעלה ויבוא לארץ הקודש, יבנה ביתו בעיר האבות ועל שערו יציב מנורה מגולפת באבן, כמנורה החקוקה שבשער טיטוס. משעלה רבי יעקב יוספיה והגיע לחברון, עמד והרכיב על שער ביתו משקוף ובו שלוש אבני-גזית מגולפות במנורות העבריות. אלא שהיו שואלים: על שום מה שתיים עומדות הכן והן ניצבות זקופות, ואילו השלישית, האמצעית – הפוכה? והיו משיבים: סמל לשלושה המגדלים שהיו בנויים בשעתו על קברי האבות אברהם, יצחק ויעקב. אך משבאו הצלבנים וקרבו למערה עלתה חמתו של יצחק אבינו, שקנאי היה, והיכה את הבאים בסנוורים. חזרו הצלבנים על עקבותם ונתפקחו עיניהם. משבאו בשנית, חזר והיכה אותם בסנוורים בשנית, אך משהעיזו ונכנסו למערה, נפל מגדלו של יצחק על פניו ונותרו רק שני המגדלים האחרים, של אברהם ושל יעקב, שהיו מדרכם רחמנים וסלחנים. עומדים על תלם עד היום הזה".
וכך הן שלוש המנורות: הראשונה והאחרונה ניצבות זקופות ואילו האמצעית – הפוכה וראשה כלפי מטה.
(ספר חברון עפ"י הפואימה 'משקוף המנורות בחברון לא"י לבנון)
