2.  תיאור הסיור מתחיל "קבר גולדשטיין", המתואר כ"רופא היישוב היהודי בחברון". זהו שקר. ד"ר גולדשטיין היה הרופא של קרית ארבע והרופא הבכיר במערך הרפואה הצבאית באזור. הוא היה אמור לקבל צל"ש ביום העצמאות 1994 על תפקוד מצטיין כרופא צבאי והצלת חיים בעשרות פיגועי טרור אליהם הוזעק. קברו נקבע במקום זה לאחר שאלוף פיקוד המרכז אסר על קבורתו בבית העלמין. לגופו של עניין, כל מנהיגי הציבור היהודי והמועצות בקרית ארבע וחברון הבהירו באופן ברור כי כל פגיעה בחפים מפשע היא פסולה ואסורה בתכלית.

3.  ועכשיו בקשר לחברון:

העיר חברון חולקה ב"הסכם חברון" ב – 1997. כתוצאה מההסכם הועברו לשליטה מלאה של הרשות הפלשטנית  כ- 85% מהעיר (H1). שאר העיר (15%) נשאר באחריות בטחונית ישראלית. בתוך שטח זה, 12% אסורים בכניסה ליהודים. היהודים תוחמו ב- 3% מהעיר, בתחום הכולל רחוב אחד באורך של כ- 2 ק"מ. שאר כל העיר סגורה ליהודים (ללא קשר לאזרחותם – גם לאזרחי חו"ל). (מצורפת מפת העיר)

4. אזור ההתיישבות היהודית בחברון כולל את הרובע היהודי העתיק ומספר בתים יהודים לידו ואת שכונת אדמות ישי בתל חברון, על אדמה יהודית. בעבר הרחוק ובהיסטוריה היה אזור זה "מרכז העיר". כיום זוהי פינה (מוזנחת למדי) בשולי העיר. לעומת זאת, מרכז חברון כיום הוא אזור מסחרי עשיר ומשגשג, ובו פעילות מסחרית וכלכלית בהיקף של מיליארדי ₪. חברון היא העיר המובילה בכלכלה בכל יהודה ושומרון והיא מוכרת סחורות למדינת ישראל בהיקף של  כ-  5 מיליארד ש"ח בשנה (!).

 

5.בהסכם חברון נקבע שתהיה תנועה חופשית לכל אדם בכל חלקי העיר, אך המשטרה הפלשטינית מנעה כניסת יהודים החל מהרגע הראשון. למעשה כל שטחי הרשות הפלשטינית אסורים לכניסת יהודים.

6.בהסכם חברון הוסכם על קיום היישוב היהודי בעיר, הזכאי לביטחון ולפיתוח; אך מיד אחרי נסיגת צה"ל מחברון החלו התקפות על היישוב היהודי מהשטחים השולטים שנמסרו לאש"פ. הן החלו באבנים ובקבוקי תבערה והמשיכו בירי, צליפות ומטעני נפץ. ההתקפות הסלימו במהלך האינתיפדה השניה בשנים 2002 – 2003. לאחר נפגעים רבים, צה"ל החליט להעביר את הפעילות המסחרית מהרחוב היהודי למרכז המסחרי החדש והמשגשג במרכז העיר. כתוצאה מאילוצי בטחון, הוגבלה תנועת ערבים ברחוב היהודי (יודגש שאף אחד לא הוצא מביתו, ולבעלי החנויות הוצעו פיצויים). אגב, הערבים קוראים לרחוב זה "רחוב השוהאדה", ומשמעותו – "שהידים" = מחבלים. אנחנו, כיהודים המודעים למשמעות מושג זה (המציין מבצעי מעשי טרור ורצח) אנו קוראים לרחוב "רחוב דוד המלך".

7. היישוב היהודי בחברון, כמו ההתיישבות הציונית מאז ראשיתה, שואף לחדש את הקהילה היהודית העתיקה בעיר האבות, שהושמדה ע"י מרצחים ערבים בפיגוע הטרור האיום המכונה "פרעות תרפ"ט" שהתרחש ב- 1929.  שבנו לחברון בזכות מלאה. גאלנו את האתרים היהודים החרבים. ניקינו את בית הכנסת אברהם אבינו מהאשפה, מהחורבות ומהבהמות שהיו בו. חידשנו את הישוב בבית הדסה, המרפאה היהודית ששירתה את כל תושבי העיר, יהודים וערבים, לפני פרעות תרפ"ט, ובשאר האתרים היהודים העתיקים. אנו איננו "נגד" אף אחד, אלא אך ורק "בעד" – בעד חידוש היישוב היהודי בחברון, בעד השלום, ובעד שכנות טובה עם  כל ערבי שמוכן לשכנות טובה.

8.כל אדם שביצע פשע – חייל או אזרח – מתבקש ללכת לתחנת המשטרה, להודות בפשע ולהסגיר את עצמו. לאף אחד אין זכות להאשים אף אחד, וודאי לא את מדינת ישראל וצה"ל, בפשעים שהוא עצמו ביצע. לא אנחנו, ולא מדינת ישראל, אשמים ב"פשעים" שביצעו  (אם בצעו) אנשים מ"שוברים שתיקה". התנועה הציונית ומדינת ישראל, כמו גם הקהילה היהודית בחברון,  נושאות שליחות מוסרית, יהודית, אנושית צודקת מאין כמוה, ואנו קוראים לכל אדם מוסרי בעולם, וודאי לכל יהודי וישראלי, להצטרף אלינו במשימה הקדושה של בלימת הטרור וחידוש יישוב היהודי בעיר האבות.