בהר חברון מתוכנן מרכז סחר אזורי משותף/ חגי הוברמן, "מצב הרוח"

ראש מועצת הר חברון: "המתנגדים היחידים הם הרשות הפלשתינית והאיחוד האירופי. אבל לי ברור שאנחנו נחיה כאן הרבה מאד שנים ביחד, ולכן עלינו למצוא פתרונות של שיתוף אינטרסים עם הערבים".

העיר חברון – מרכז מסחרי וכלכלי משגשג ומחובר לכלכלה הישראלית
 
שיתוף פעולה ישראלי-פלשתיני בהר חברון בנושאים כלכליים ומסחריים – זה החזון שמקדם ראש המועצה האזורית הר חברון יוחאי דמרי, בתמיכת מערכת הביטחון. הנושא הועלה בסיור שנערך בהר חברון עם מנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי, שנפגש גם עם אנשי עסקים פלשתינים. דמרי מקווה שיצליח ליישם את הצעותיו בתוך 3 שנים.
מדובר בשלושה מיזמים עתידיים, שניים עסקיים ואחד רפואי. הראשון – הקמת איזור תעשיה משותף לישראלים ופלשתינים, שיהיה בו גם איזור סחר, באיזור עומרים, ליד מעבר מיתר, 800 מטרים ממעבר מיתר. מדובר בשטח של 3,000 דונם, שאושרו בידי מערכת הביטחון. דמרי מנסה לקדם הקמת חברה משותפת באמצעות החברה לפיתוח הר חברון. לדבריו, בשטחי B הצמודים למקום תהיה תעשיה פלשתינית.
הנושא נדון בשיחות בין המועצה האזורית הר חברון למשרד לשיתוף פעולה אזורי. החשש הוא מפני הרשות הפלשתינית, ש'תתקע הרבה מקלות'.
לדברי דמרי, הוא מקיים כבר מזה זמן רב מיפגשים ושיחות ראשי חמולות ושייח'ים מהכפרים באיזור הר חברון. "את הכפריים שאנו חיים בתוכם בהר חברון, מעניינים בעיקר בריאות, תעסוקה וחינוך. ראיתי את זה בשיחות ארוכות שקיימתי בצורה שקטה, עם שייח'ים, עם כפריים, עם פועלים פלשתינים. הם לא רוצים את הרשות הפלשתינית, ולא רוצים מדינה פלשתינית".
הנושא עלה לדיון כאמור בסיור שהתקיים עם מנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי, האשם חוסיין. המנכ"ל נפגש גם עם ערבי תושב יטא, שהמיזם הזה מעניין אותו.
דמרי מספר על צעיר בתחילת שנות השלושים לחייו מרמאללה, שפנה אליו לאחרונה בבקשה להקים מפעל הייטק באיזור הר חברון, והסביר: "אני יודע שהנגב הולך להיות מעצמת הייטק. ברור לי שלחברון ודהריה המפעלים האלה לא יגיעו. אני מוכן להשקיע. תן לי מקום אצלך".
פרוייקט מתוכנן נוסף, באיזור תרקומיא, הוא מרלו"ג – מרכז לוגיסטי ישראלי-פלשתיני משותף. "43 מהתל"ג הפלשתיני מיוצר בהר חברון" אומר דמרי. "רוב שוק המזרונים מיוצר בחברון. מוצרי חד פעמי, פלסטיקה, ניירות וכד' מיוצרים בחברון, מעבר לתעשיית האבן והסיד. מדי יום יוצאות אלף משאיות מחברון לתוככי הקו הירוק. כיום היצרן פלשתיני, אחרי הייצור, משנע את הסחורה למחסן, ואז משנע אותה למחסום. במחסום הוא צריך לפרוק את הסחורה מהמשאית הפלשתינית, ולהעביר את הסחורה אחרי בידוק בגב אל גב למשאית ישראלית. ההצעה שלי היא הקמת מרלו"ג, מרכז לוגיסטי, עם נאמן ביטחון. היצרן יעביר את הסחורה למרלו"ג, יאחסן אותה שם, ומשם היא תצא לשטח מדינת ישראל על פי הדרישה. זה יעזור לעובדים, יעזור לתעשיה הפלשתינית.
"קיבלתי אור ירוק מהמינהל האזרחי. בעוד שבועיים יש לי פגישה עם מתאם הפעולות בשטחים אלוף יואב מרדכי. אני מקווה שהוא יתמוך ברעיון. דיברתי על כך עם ראש הממשלה, שגילה נטיה חיובית. גם סגן השר לשיתוף פעולה אזורי איוב קרא, תומך בכך. וגם משרד הכלכלה בתמונה. אני מאמין שנוכל להתקדם".
מיזם הרפואי הוא בית חולים משותף ישראלי פלשתיני באיזור אדוריים, שטח שהוא גם צמוד שטח A. דמרי מספר כי אוכלוסיית הר חברון, שהיא אמידה מאד, מעדיפה לקבל טיפולים רפואיים בקטאר, עומאן, וכו'. "התוכנית שלי היא להביא את הרפואה הישראלית לתוך בית החולים. נתחיל עם בית חולים קטן, שיילך ויגדל. בהקמת בית חולים ברמה גבוהה, במקום נגיש גם משטח A וגם משטח C שבשליטה ישראלית, אחסוך לאוכלוסיה הזו את עלויות הטיסה ובית המלון. ואם גם אוכלוסיה יהודית תתאשפז, זה בסדר גמור".
דמרי הציג את הרעיונות הללו לכמה גורמים פרטיים שהתלהבו מהעניין, כולל סנאטור אמריקני. "המתנגדים היחידים הם הרשות הפלשתינית והאיחוד האירופי. אבל לי ברור שאנחנו נחיה כאן הרבה מאד שנים ביחד, ולכן עלינו למצוא פתרונות של שיתוף אינטרסים עם הפלשתינים".
 
 
 
 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הייה שותף

תרום לחברון

טופס מאופטח

דילוג לתוכן