שלמה סלונים, אחד מאחרוני ניצולי פרעות תרפ"ט בחברון נפטר היום (א'). ביום שישי, 24 באוגוסט 1929, כשסלונים היה בן שנה וחצי, התנפלו אלפי פורעים על בתי היהודים בחברון והחלו לטבוח בהם, בעוד המשטרה הבריטית עומדת באפס מעשה. לבית סלונים התקבצו יהודים רבים שקיוו למצוא בו מחסה, אך המוני הפורעים פרצו את הדלתות והחלו בשחיטת כל הנמצאים בבית. הוריו – אליעזר דן וחנה סלונים, בנם אהרן והוריה של חנה, נרצחו כולם, ועמם עוד עשרות יהודים. שלמה הפעוט נפצע קשה ממכת גרזן בראשו ואיבד את הכרתו. הוא שכב מתחת לגויות בני משפחתו. לאחר שעות של השתוללות רצחנית, עם סיום הטבח, התגלה שלמה כשהוא חסר הכרה, מכוסה בדם, אך עדיין בחיים. חייו ניצלו בנס. הוא גודל ע"י בני משפחתו, מראשוני קהילת חברון ומצאצאי האדמו"ר הזקן מחב"ד. הוא זכה להקים משפחה וגר ברעננה. סלונים עלה מידי שנה בשנה לאזכרה לטבוחי תרפ"ט בחברון ואמר קדיש על קברי הוריו. לבניו קרא אליעזר דן ואהרן, על שם אביו ואחיו. כל ימיו תמך ועודד את ההתיישבות בחברון, והגיע לביקורים קבועים.
לפני שנה, כשהופיע בחברון הזמר עמיר בניון, נפגש בניון עם סלונים לפני ההופעה והגיש לו את השיר "אמא תראי", שיר שכתב יחד עם משה קלוגהפט במיוחד להופעה, ומדבר על השיבה לחברון. המילים המיוחדות של השיר ילוו את שלמה בדרכו האחרונה:

 

 

אמא תראי
עבר כל כך הרבה זמן
חזרתי אלייך
אמא תשמעי
קולי נצרד במעלה ההר
חזרתי אלייך
בסמטאותייך
פזורים פיסות חיי
וחיי אבותי
סימני הדרך שלך
מובילים אלי
האבות
ארבע אמהות
בוורידייך
זורמים תולדות חיינו
סימני הדרך שלך אמא שלנו
תמיד מובילים אלינו
אמא תראי
עבר כל כך הרבה זמן
חזרתי אלייך
אמא תראי
אמנם התעכבתי בדרך
אבל חזרתי אלייך
אמא אל תבכי
אנחנו כאן
בנייך ובנותייך
נזכרתי מי אני
מיד כשהגעתי אלייך
האבות
ארבע אמהות
בוורידייך
זורמים תולדות חיינו
סימני הדרך שלך אמא שלנו
תמיד מובילים אלינו
 
הישוב היהודי בחברון מביע צער על לכתו של יקיר המקום, ודובר הישוב, נעם ארנון אמר כי "שלמה סלונים היה סמל של גבורה, של נאמנות וערכים. כולנו אבלים על לכתו, ותמיד ננציח את דמותו המיוחדת. יהי זכרו ברוך".