קוראינו וידידינו מודעים היטב לבעיה שאותה כבר העלינו בעבר פעמים רבות: ארגוני אנרכיסטים  מהארץ ומחו"ל מבצעים בהתמדה פרובוקציות נגד חיילי צה"ל, במטרה לגרום להם ליפול במלכודת לפעול בתקיפות יתר ולפרסם את תמונותיהם ברחבי העולם כדי להביא להפללתם ולהשחרת פני מדינת ישראל. הפרובוקציות כוללות פעולות נבזיות המיועדות להתגרות בחיילים, ולגרום להם לאבד את קור רוחם ויכולתם המבצעית. התגרויות אלה כוללות נדבך נוסף המפעיל לחץ פסיכולוגי על החיילים, והוא המצלמות הרבות המסופקות על-ידי ארגונים עוינים לסוגיהם. התמונות או הסרטים הערוכים מופצים בכלי התקשורת ואתרי האינטרנט, ופעמים רבות מדינת ישראל מוקעת בעקבותיהם אל עמוד הקלון. בחברון מצטרף לפעולות אלו גם המימד הטרוריסטי, כאשר הפרובוקציות מיועדות בין השאר לעודד את המחבלים ולפגוע בביטחון. לצורך זה נוצר שיתוף פעולה בין גורמים תומכי ומעודדי טרור מבין ערביי חברון לבין ארגוני אנרכיסטים הדואגים למימון, לגיבוי התקשורתי ולמערכת המשפטית והפוליטית התומכת.

לעתים קרובות, חיילי צה"ל אינם יודעים איך להיאבק בתופעות הללו: אימונם, ציודם והכשרתם מיועדים להילחם באויב בפעילות מלחמתית מלאה ולא לעסוק בהתגרויות ופרובוקציות המתנהלות בתחומים ובזירה שונה לחלוטין. אנו העלינו פעמים רבות את הדרישה שהמדינה תמגר את הפעילות האנרכיסטית בכלים מערכתיים, משטרתיים, משפטיים, כלכליים ומדיניים, מבלי להטיל את המשימה על חיילי צה"ל. עד כה, דרישתנו לא מולאה.

לאחרונה התברר כי לתחושותינו היו שותפים רבים מאד, שלא ניתן להם עד כה ביטוי בתקשורת או במדיניות. ההפתעה היתה מושלמת, והיא התעוררה בעקבות פרובוקציה "שגרתית" שהתבצעה נגד חייל צה"ל ששמר בבית הדסה בחברון, והתפרסם בכינוי "דוד הנחלאווי". שני צעירים ערבים התקרבו אליו מאוד, ואחד מהם החזיק בידו אגרופן. אין לדעת מה היתה כוונתם – אם לתקיפה פיסית או מילולית בסדרת הפרובוקציות השגרתיות. מול סיכון ממשי זה פעל דוד היטב: הוא דרך את נשקו והרחיק את הסיכון, תוך כדי הוספת מספר ביטויים החורגים מהנימוס המקובל. האירוע צולם והועלה לרשת ע"י הארגון "נוער נגד התנחלויות"

.

 מפיצי הסרט, מן הסתם, ציפו לתגובה ציבורית קשה ולנקיטת צעדים נגד החייל, שיוקע כאלים וייענש באופן חמור, וזאת כדי להרתיע את כל חיילי צה"ל באשר הם מלפעול נגד איומים וסיכונים דומים. ואמנם בתחילה היה נדמה שזממם של המחבלים הצליח; דובר צה"ל פרסם שהחייל יודח ויופעלו נגדו אמצעים משמעתיים. אך כאן קרה לפתע מהלך בלתי צפוי: תוך זמן קצר להדהים נפתחה קבוצת פייסבוק תחת השם "גם אני עם דוד הנחלאווי", שזכה ללמעלה מ-130,000 אוהדים, וברחבי הרשת נפוצו תמונות של אלפי חיילים המצהירים כן. התופעה הקיפה את כל יחידות צה"ל ובאופן מפתיע גם את כל חטיבות החי"ר, שבדרך כלל אינן ידועות בפרגון הדדי… כותרת דף הפייסבוק, "שמים סוף להפקרת חיילי צה"ל", ממחישה היטב את התחושות בציבור הרחב מול הפרובוקציות החוזרת ונשנות. התופעה הגיעה לכותרות הראשיות בעיתונים והפכה לשיחת היום. אמנם, דובר צה"ל הסביר שהחייל נשפט על אירועים אחרים, אך הנושא כבר יצא מעניינו של החייל הפרטי אל המרחב הציבורי העקרוני. בסופו של דבר, פרובוקציה אנרכיסטית – טרוריסטית הביאה לתוצאה נפלאה של התעוררות ישראלית רחבת היקף בתמיכה בכוחותינו נגד האויב הערמומי והמסוכן. גם בחברון התקיימה הפגנת תמיכה בחיילי צה"ל, בהשתתפות עשרות תומכים מרעננה, כפר סבא והאזור. אנו מקווים כי המערכות השלטוניות יתעשתו ויתכננו פעולה ממשית למיגור תופעת ההתגרויות בחיילי צה"ל בכלים שלטוניים יעילים ומקצועיים, ולא ישאירו את הטיפול במשימה זו לחיילי צה"ל.