90 שנים מלאו לפרעות תרפ"ט, אחריהן הופסקה למעשה הנוכחות היהודית בחברון עד לחידוש ההתיישבות בעיר לאחר מלחמת ששת הימים.
ע"פ החלטת ממשלת ישראל מתקיים אחת לעשור טקס ממלכתי לזכר נרצחי הפרעות בחברון. השנה כיבדו את המעמד בהשתתפותם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, נשיא המדינה ראובן ריבלין, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שרים, ח"כים, ניצולי הטבח ובני משפחותיהם, אנשי הישוב היהודי בחברון ורבים נוספים מרחבי הארץ.
האירוע נפתח ביום עיון מיוחד, שהופק בידי מדרשת חברון בהיכל התרבות בקרית ארבע. ביום העיון השתתף גם נשיא המדינה, ראובן ריבלין שהמשיך משם לביקור מיוחד במערת המכפלה.
בהמשך נערך טקס ממלכתי בחלקת קדושי תרפ"ט בבית העלמין העתיק בחברון, במעמד יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ובהשתתפות שרים, ח"כים, משפחות צאצאי הקהילה היהודית ורבים נוספים.
את אירועי היום חתם טקס מיוחד לזכרם שנערך למרגלות מערת המכפלה, במעמד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.
ע"פ החלטת ממשלת ישראל מתקיים אחת לעשור טקס ממלכתי לזכר נרצחי הפרעות בחברון. השנה כיבדו את המעמד בהשתתפותם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, נשיא המדינה ראובן ריבלין, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שרים, ח"כים, ניצולי הטבח ובני משפחותיהם, אנשי הישוב היהודי בחברון ורבים נוספים מרחבי הארץ.
האירוע נפתח ביום עיון מיוחד, שהופק בידי מדרשת חברון בהיכל התרבות בקרית ארבע. ביום העיון השתתף גם נשיא המדינה, ראובן ריבלין שהמשיך משם לביקור מיוחד במערת המכפלה.
בהמשך נערך טקס ממלכתי בחלקת קדושי תרפ"ט בבית העלמין העתיק בחברון, במעמד יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ובהשתתפות שרים, ח"כים, משפחות צאצאי הקהילה היהודית ורבים נוספים.
את אירועי היום חתם טקס מיוחד לזכרם שנערך למרגלות מערת המכפלה, במעמד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.
דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס האזכרה הממלכתי לציון 90 שנה למאורעות תרפ"ט, ברחבת מערת המכפלה בחברון:
״באנו לחברון כדי להתייחד עם הזיכרון. באנו לחברון כדי לבטא את הניצחון. פורעים צמאי-דם חוללו את הטבח הנורא הזה לפני 90 שנה. הם היו בטוחים שבכך הם עוקרים אותנו מהמקום אחת ולתמיד. הם טעו, הם טעו טעות מרה. בנינו את קריית ארבע, חזרנו לחברון, חזרנו לצור מחצבתנו, חזרנו לשורש אומתנו. חזרנו למערת המכפלה, חזרנו אל הישיבות, אל בתי-הכנסת. הם שוקקים חיים. זהו הניצחון שלנו.
אני נרגש מאוד להיות כאן יחד עם רעייתי שרה, במרחק נגיעה מן האבנים העתיקות מלאות העוצמה. הרי שנינו באנו ממשפחות שחדורות בתודעה היסטורית עמוקה, ואנו יודעים את המשמעות של חברון לעמנו. עמנו נטוע בחברון עמוק, משחר תולדותינו, בזכות שאין גדולה ממנה.
כל פעם שאני קורא בתורה את פרשת 'חיי שרה', אני נפעם מן התיאור של קניין מערת המכפלה על ידי אברהם אבינו. אברהם צפה פני עתיד. הוא התעקש לשלם מחיר מלא תמורת המערה וסביבתה, על מנת לבסס את הקשר הנצחי שלנו לארץ-ישראל.
כל פעם שאני קורא בתורה את פרשת 'חיי שרה', אני נפעם מן התיאור של קניין מערת המכפלה על ידי אברהם אבינו. אברהם צפה פני עתיד. הוא התעקש לשלם מחיר מלא תמורת המערה וסביבתה, על מנת לבסס את הקשר הנצחי שלנו לארץ-ישראל.
הנה התשובה שלנו לכל אלה שמנסים להעלים ולטשטש את זיקתנו למולדת: הפסוקים – והאבנים, הרוח – והבניין! יש היסטוריון בריטי גדול בשם פול ג'ונסון. הוא כתב את "תולדות היהודים", הוא מתחיל את "תולדות היהודים": "אתם רוצים להבין את תולדות היהודים", הוא אומר, "בואו לחברון ותבינו את מהות העם הזה". ואכן אהבת חברון מלווה את שרשרת הדורות בעמנו. אהבה זו פיעמה בדוד המלך. פה הוא ישב על כס שלטונו עוד לפני שמלך בעיר דוד בירושלים. אהבת חברון הביאה את יהודה הלוי לכתוב: "צִיוֹן הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ… וְאֶשְׁתּוֹמֵם בְּחֶבְרוֹן עֲלֵי מִבְחַר קְבָרָיִךְ".
אהבת חברון הניעה את הרמב"ם לפקוד את קברי האבות והאימהות כאן במערת המכפלה. מונטיפיורי ביקר בחברון לפני 180 שנה, ואחר כך תמך גם ביהודי העיר. הרצל החזיק במשרדו דגם עשוי גבס של מערת המכפלה. ז'בוטינסקי, ממוריי הרוחניים, הדגיש בעקביות שאסור לנו לוותר על האחיזה בחברון. אני חייב לומר: זה לא עניין תנועתי. או יותר נכון, זה אף פעם לא היה עניין תנועתי, עם תקומת הציונות.
כמעט כל מנהיגי היישוב בארץ כתבו על חברון בערגה, ורבים מהם ביקרו בה. נעיצת היתד בחברון לא הייתה קלה, זה בלשון המעטה. המתיישבים התמודדו עם אתגרים רציניים, עם סכנות, וגם עם השפלות. אני רק חושב על מאות השנים שבהן נאסר על יהודי להציב את כף רגלו מעבר למדרגה השביעית שמובילה אל תוך המערה. לא הייתה פה שום סובלנות דתית. לא היה פה שום כבוד לקדושת הזולת.
שעת המבחן החמורה כמובן מכולן הגיעה ב-1929, במאורעות תרפ"ט. ההתנפלות הפראית של ההמון הערבי המוסת על שכונות היהודים הסתיימה בתוצאה מחרידה. רצח ואונס, שחיטה ועינויים, הרס וביזה. בתי-הכנסת חוללו. ספרי תורה הושחתו. אבל צריך לשבח את המעטים באוכלוסייה הערבית, שנחלצו להגן על שכניהם היהודים. הם פעלו במוסריות, תוך סיכון חייהם. אבל לצערנו כל זה לא שינה את המצב מיסודו: 67 יהודים נטבחו בחברון, עשרות נפצעו, והניצולים נשאו עימם את הכאב עד אחרית ימיהם. רצף ההתיישבות היהודית בחברון נגדע באבחת חרב. אוזלת ידו של השלטון הבריטי, אוזלת היד הזאת זעקה לשמיים.
רבים ציטטו את שירו של ביאליק 'בְּעִיר הַהֲרֵגָה'. אלא שהפעם לא היה מדובר בטבח קישינב, הפעם היה מדובר בפוגרום רצחני שבוצע כאן, על אדמת המולדת. אבל כמו תמיד – דווקא ברגעים של משבר וחורבן מתגלים הכוחות הגדולים הטבועים בעמנו. אל מול האסון הכבד, נעמדנו מחדש על רגלינו. הרב קוק זכר צדיק לברכה היה ידיד אמת של סבי, הרב נתן מיליקובסקי-נתניהו זיכרונו לברכה. אתמול חל יום הזיכרון של הרב קוק. הוא הרטיט לבבות כשהוא אמר אחרי הטבח: "הַמָהוּת הַפְּנִימִית שֶל חֶבְרוֹן הִיא הִתְחַזְקוּת וְהִתְעוֹרְרוּת בַּכּוֹחַ שֶל נֶצָח יִשְׂרָאֶל". ואכן התחזקנו אחרי מאורעות תרפ"ט. ואני אומר במידה רבה התחזקנו בגלל מאורעות תרפ"ט: המשכנו לבנות את הארץ, המשכנו לקבץ גלויות וחישלנו את כוח המגן העצמאי שלנו – תחילה במחתרות ובהמשך בצה"ל. כבר אז נלחמנו בטרור – והיום ביתר שאת.
היום אנו מובילים את העולם במאבק הנחוש בטרור הקיצוני של האיסלאם הקיצוני, בהשראת איראן וגרורותיה. הניסיון לשקם את חברון היהודית מיד אחרי הטבח, הניסיון הזה לא צלח. אבל התקווה לכך לא נגוזה. היא התממשה בגדול בעקבות הניצחון המזהיר במלחמת ששת הימים. שחררנו את מערת המכפלה, מחקנו את חרפת המדרגה השביעית, הבטחנו את חירות הפולחן הדתי לכל – ליהודים, למוסלמים, לכל אדם. אם אנחנו לא היינו פה, זה לא היה קורה. ורק כשאנחנו פה, זה אכן מתממש. אבל מעל לכל, עשינו צדק היסטורי, השבנו את הבנים לעיר האבות.
הוותיקים, שרבים מהם כאן איתנו, פילסו את הדרך – ובינתיים נולדו דורות חדשים. צהלת ילדים נשמעת בין הסמטאות. רבבות מבקרים, מאות אלפים מבקרים, פוקדים את חברון לאורך השנה. הם מתרשמים עמוקות מכם, לא רק ממערת המכפלה, מערש תרבותנו. הם מתרשמים עמוקות מכם, מפריחי היישוב היהודי – מהאמונה שלכם, ממסירות הנפש, מהנחישות, מיכולת העמידה, מצדקת הדרך.
אני גאה בכך שממשלתי אישרה את תכנית הרובע היהודי לפני שנה לבניית עשרות יחידות דיור חדשות ליהודי חברון. בית המכפלה כבר אוכלס בשבוע שעבר. אנו גם מטפלים בנושאים חשובים אחרים שהעליתם, ביחס לנגישות במערת המכפלה ולמימוש זכויות של הרכוש ההיסטורי היהודי. איננו באים לנשל אף אחד, אבל אף אחד גם לא ינשל אותנו. כדברי מנחם בגין ויגאל אלון זיכרונם לברכה: 'חברון לא תהיה נקייה מיהודים'. היא לא תהיה ‘יודן-ריין׳. ואני אומר בשנת התשעים לפרעות – איננו זרים בחברון – נישאר בה לנצח. אנו תמיד זוכרים את קריאתו הנצחית של כלב בן יפונה, נאמן חברון, ואנו פועלים על פיה: עלה נעלה. שאו ברכה והרבה הצלחה.״
דברי נשיא המדינה ראובן ריבלין בכנס לציון 90 שנה למאורעות תרפ"ט:
תשעים שנה חלפו מאז שבוע הדמים בחודש מנחם אב תרפ"ט. 133 יהודים נשחטו.
מאות אחרים נפצעו. יישובים יהודים נחרבו.
בתי יהודים נבזזו והועלו באש.
שיאם של מאורעות הזוועה, בטבח בחברון.
מאות אחרים נפצעו. יישובים יהודים נחרבו.
בתי יהודים נבזזו והועלו באש.
שיאם של מאורעות הזוועה, בטבח בחברון.
במכתב שראשי הקהילה שלחו אל הנציב העליון אחרי הטבח, הם פרטו כמה ממעשי הזוועה והתיאורים קשים לקריאה עד היום.
"מי במים, מי באש, מי בחרב, ומי בחיה".
פנחס ארליך תאר במילים מצמררות את מלאכת הקבורה ואיסוף הבגדים והחפצים ספוגי הדם מבתי הקדושים, קורבנות טבח תרפ"ט, ואני מצטט:
"בליבי מועקה,
בגרוני מחנק,
בעיני דמעות…
ואני רואה ים של דם,
תוסס וגועש".
כך כתב.
פנחס ארליך תאר במילים מצמררות את מלאכת הקבורה ואיסוף הבגדים והחפצים ספוגי הדם מבתי הקדושים, קורבנות טבח תרפ"ט, ואני מצטט:
"בליבי מועקה,
בגרוני מחנק,
בעיני דמעות…
ואני רואה ים של דם,
תוסס וגועש".
כך כתב.
עיר האבות הייתה לעיר ההריגה.
הקהילה היהודית העתיקה ששגשגה בעיר במשך מאות בשנים נמחקה.
הקהילה היהודית העתיקה ששגשגה בעיר במשך מאות בשנים נמחקה.
מכובדי.
נולדתי בירושלים, עשר שנים בדיוק אחרי מאורעות הזוועה.
נין ונכד גאה, מצד אמי, לחסידי חב"ד עולי ארץ ישראל ומשמרי הישוב היהודי בחברון.
אמנם הסבא הזקן,
אליהו יוסף ריבלין,
קבע את מקומו בירושלים וליתר דיוק, ברחוב חברון שבירושלים, אבל הוא היה נוסע הרבה לחברון, ונחשב בין מייסדי ישוב חב"ד בעיר האבות.
נולדתי בירושלים, עשר שנים בדיוק אחרי מאורעות הזוועה.
נין ונכד גאה, מצד אמי, לחסידי חב"ד עולי ארץ ישראל ומשמרי הישוב היהודי בחברון.
אמנם הסבא הזקן,
אליהו יוסף ריבלין,
קבע את מקומו בירושלים וליתר דיוק, ברחוב חברון שבירושלים, אבל הוא היה נוסע הרבה לחברון, ונחשב בין מייסדי ישוב חב"ד בעיר האבות.
בניו, ובניהם אחריהם,
גרו בחברון והמשיכו את העבודה הציבורית והיישובית בעיר עד אשר עלה הכורת על הקהילה כולה, בשנת תרפ"ט.
לימים זכיתי להיות מראשוני החיילים, משחרריה של עיר האבות, שצעדו אל ובתוך מערת המכפלה, חוצים ללא מורא, את המדרגה השביעית. כאן, בחברון, עיר האבות, במערה שנקנתה בכסף מלא, נוסדה זכותנו על הארץ כזכות צודקת.
גרו בחברון והמשיכו את העבודה הציבורית והיישובית בעיר עד אשר עלה הכורת על הקהילה כולה, בשנת תרפ"ט.
לימים זכיתי להיות מראשוני החיילים, משחרריה של עיר האבות, שצעדו אל ובתוך מערת המכפלה, חוצים ללא מורא, את המדרגה השביעית. כאן, בחברון, עיר האבות, במערה שנקנתה בכסף מלא, נוסדה זכותנו על הארץ כזכות צודקת.
זכות מוסרית.
זכות קניינית שאין ולא יהיה עליה עוררין.
כאן רכש אברהם אבינו את מערת המכפלה, בה נקברו וישבו אבות האומה.
כאן מלך דוד המלך שקבע את חברון כבירתו הראשונה.
מאז, ועד אותו טבח אכזרי בשנת תרפ"ט, שימשה העיר כאחת מארבע ערי הקודש, והחזיקה התיישבות יהודית רציפה אשר חודשה שוב אחרי הניצחון במלחמת ששת הימים.
זכות קניינית שאין ולא יהיה עליה עוררין.
כאן רכש אברהם אבינו את מערת המכפלה, בה נקברו וישבו אבות האומה.
כאן מלך דוד המלך שקבע את חברון כבירתו הראשונה.
מאז, ועד אותו טבח אכזרי בשנת תרפ"ט, שימשה העיר כאחת מארבע ערי הקודש, והחזיקה התיישבות יהודית רציפה אשר חודשה שוב אחרי הניצחון במלחמת ששת הימים.
בשנים האחרונות, יש היסטוריונים המבקשים לשכתב את מאורעות תרפ"ט, ולמצוא "היגיון מאחורי הפגיון".
הם מאמצים את הטענות כאילו הפרעות כוונו נגד הציונות והציונים דווקא ואילו בתושביה הוותיקים של חברון לא רצו הפורעים לפגוע. אלו טענות שאין להן אחיזה במציאות.
אירועי תרפ"ט כוונו נגד כלל היהודים, על עדותיהם והשקפות עולמם השונות. רק בגלל שהיו יהודים.
בלי כל אבחנה.
אכן הייתה זו הציונות שהסיקה, לאחר הטבח הנורא, כי הזמנים השתנו, כי לעולם נגן על עצמנו בעצמנו וכל ישראל ערבים זה לזה.
הם מאמצים את הטענות כאילו הפרעות כוונו נגד הציונות והציונים דווקא ואילו בתושביה הוותיקים של חברון לא רצו הפורעים לפגוע. אלו טענות שאין להן אחיזה במציאות.
אירועי תרפ"ט כוונו נגד כלל היהודים, על עדותיהם והשקפות עולמם השונות. רק בגלל שהיו יהודים.
בלי כל אבחנה.
אכן הייתה זו הציונות שהסיקה, לאחר הטבח הנורא, כי הזמנים השתנו, כי לעולם נגן על עצמנו בעצמנו וכל ישראל ערבים זה לזה.
וכפי שאמר ז'בוטינסקי למחרת הטבח:
"הציונות תובעת עבודת בניין הארץ אבל היא לא תוכל לקום אלא על יסוד בטחון אשר אנו עצמנו נהיה ערבים לו"
אלה היו הלקחים ממאורעות תרפ"ט, לא הגורמים להם.
"הציונות תובעת עבודת בניין הארץ אבל היא לא תוכל לקום אלא על יסוד בטחון אשר אנו עצמנו נהיה ערבים לו"
אלה היו הלקחים ממאורעות תרפ"ט, לא הגורמים להם.
מכובדי, תושבי חברון. חשוב להזכיר לכולם, היישוב היהודי בחברון קדם מאות שנים להקמתה של מדינת ישראל, עד שנגדע במאורעות תרפ"ט. עם תום שבוע הדמים, נאם זאב ז'בוטינסקי באסיפת העם בפריז, ואמר:
"אנו נקים מחדש את כל אשר החריבו. כי בכישרון זה חוננו: להקים בהיקף גדול פי כמה את אשר החריבו והשמידו".
שנים אחר כך, עם שחרורה של חברון, קבע דוד בן גוריון ש"בחברון מתחילה ההיסטוריה העברית.
"אנו נקים מחדש את כל אשר החריבו. כי בכישרון זה חוננו: להקים בהיקף גדול פי כמה את אשר החריבו והשמידו".
שנים אחר כך, עם שחרורה של חברון, קבע דוד בן גוריון ש"בחברון מתחילה ההיסטוריה העברית.
נעשה משגה עצום אם לא ניישב את חברון, שכנתה וקודמתה של ירושלים, בישוב יהודי גדל והולך, בזמן הקצר ביותר".
חברון איננה מכשול בדרך לשלום.
היא מבחן ליכולתנו לחיות יחד, יהודים וערבים, חיים הגונים זה לצד זה.
על מדינת ישראל לקדם את איכות חיי התושבים בכל האזור; לדאוג לשגשוגן ולצמיחתן של חברון ושל קריית ארבע, ולהקמת שכונות חדשות.
חברון איננה מכשול בדרך לשלום.
היא מבחן ליכולתנו לחיות יחד, יהודים וערבים, חיים הגונים זה לצד זה.
על מדינת ישראל לקדם את איכות חיי התושבים בכל האזור; לדאוג לשגשוגן ולצמיחתן של חברון ושל קריית ארבע, ולהקמת שכונות חדשות.
תודה לכם, תושבי הישוב היהודי בחברון, המקימים ומקיימים את היישוב היהודי מתוך מסירות נפש, אהבת ארץ ישראל ואהבת ישראל.
יהי זכרם של אחינו ואחיותינו חללי תרפ"ט ברוך לעד.
צילום התמונות: מאיר אליפור
צילום הוידאו באדיבות מרכז ההסברה. לצפיה יש ללחוץ על הקישור
