פרשת "הרוח האחרת"
אני מרשה לעצמי לכתוב על פרשת השבוע שעבר, פרשת "שלח", בגלל האקטואליות שלה. ממני אישית הפרשה הזאת אינה מרפה…
אני מרשה לעצמי לכתוב על פרשת השבוע שעבר, פרשת "שלח", בגלל האקטואליות שלה. ממני אישית הפרשה הזאת אינה מרפה…
על כן, הצעד ההכרחי המידי הוא, לשים קץ להתנהגות המשפילה שהפכה את ישראל למדינת לוויין,
מדינה ואסלית, וכוונתי לריצה אל הפריץ לבקש רשות לבנות בית בירושלים וביו'ש, לחתום על תכנית
מתאר, להוציא מכרזים ותכניות שיווק. נתניהו ברא נורמה של כניעה וציות, וכדרכו התנחם בכך, שפה
ושם הצליח להגניב מתחת לשולחן כמה פירורי בנייה ופיתוח, להרגיע את המתנחלים.
על כן, יידע כל מי ששובר את ראשו על תכנית מדינית שתשאיר רושם "בעולם" שהימין הוא "רציני",
כי כל מאמציו לשווא, כל עוד ראש "המחנה הלאומי" דוגל בהקמת מדינה ערבית בלב המולדת
היהודית .
ושמא המעצר הזה, וההתערבות אצל הולנד והכאילו-מאמצים לגרש בני משפחה, אינם אלא מבצעי ראווה, לשכך את אי הנחת בציבור מאזלת ידו של השלטון? האין לטרור הזה שורש אחד, שעקירתו תייבש את הצמח הארסי כולו?
נקדים ונאמר, שמבחינה משפטית הפרו הערבים את הסכם אוסלו מן היסוד ע"י הכרזתם על 'מדינת פלסטין' בניגוד להתחייבותם שלא לשנות סטטוס באורח חד-צדדי.
מדוע כאן נתניהו נעצר? מפני שצעד כזה משנה את כללי המשחק, מחולל שינוי אמיתי ביחסים הפרברטיים שלנו עם "הפרטנר" ברמאללה, דו-קיום עם אויב המושתת על הפתולוגיה של אוסלו:
ישראל מקיימת באדיקות כל מה שנוח לערבים בנייר הזה, והערבים מצפצפים בעליזות על כל מה שלא נוח להם, ובראש וראשונה ההתחייבות להימנע מכל הסתה. ההשלמה עם כללי המשחק האלה, העולה לנו בדם, היא מסימני ההיכר של שלטון נתניהו.
מאז ומעולם רודפת אותנו הדילמה הזאת: ארץ שלמה ודמוקרטיה חלקית, או דמוקרטיה שלמה וארץ מחולקת.
בלוג של אליקים העצני פורסם בעיתון ידיעות אחרונות 29.06.2015
היכונו למלחמת עצמאות שנייה, הפעם מול היושב בבית הלבן, ותודה לאל רק בשדה הקרב הדיפלומטי ואולי גם הכלכלי.
התינוקות אדל ואברהם ידידיה ז"ל שומרים על א"י. מסתבר שהשלטון לא למד כלום. ביקיר 2015, כמו בחברון 1975, עדיין יהודים זקוקים לקבל על עצמם עבריינות למען א"י, מצווה שאין גדולה הימנה.