כותרת של כתבה באתר מידה תפסה את עיני: "המשפטיזציה בצה"ל מסכנת את מדינות המערב"
האבסורד שאנו רואים מול עיננו שחייל שירה במחבל שניסה לרצוח בסכין שבידו יהודי וכל זאת בזירת הפיגוע –מובל לחקירה כפושע, זו תוצאה של הוראות פתיחה באש ומשפטיזציה, שלא מסכנת רק את חיילי צה"ל ואת מדינת ישראל, אלא אף את מדינות המערב.
ביום חמישי, בוקר חג הפורים, אני שומעת ירי. אני גרה בקרוואן הקרוב ביותר לצומת גילבר, שהוא צומת הכניסה לשכונתנו. בתור מתנדבת בסוכנות הידיעות TPS רצתי למקום והגעתי בין הראשונים. חייל פצוע סיפר שהותקף ע"י שני ערבים שהתנפלו עליו ואף דקרו אותו בסכין. על הכביש לידו שכב מחבל הרוג. חמי שכני עם חייל נוסף הורידו לחייל הפצוע את אפוד המגן, כדי לזהות את מקום הפציעה, ובמהירות ניסו לעצור את הדימום. על הכביש היה זרוק הסכין. צילמתי את הסכין כשברקע רואים את המחבל המת ואת החייל הפצוע.
רק אז הבחנתי במחבל נוסף שרוע על הכביש היורד מהצומת. היה פה כנראה מאבק ומרדף רציני שהחל בנקודת הבידוק ועד למורד הכביש. צילמתי גם את המחבל השני שנראה לי מת. לא ראיתי תזוזות של אדם שנפצע וסובל מפצעיו ואף לא תזוזות של נשימות כבדות כפי שפצוע שנורה כמה פעמים בפלג גוף עליון, היה נושם. אף דיווחתי לסוכנות TPS: "נס גדול. מחבל תקף עם סכין ושני בא לעזור לו. תושייה וזריזות של החיילים שנטרלו אותם."
כל מי שהגיע לאירוע אחרי דיווח על שני מחבלים הרוגים. זו הסיבה שרואים חיילים ותושבים מסתובבים במקום ללא חשש מפגיעתם של הגופות השרועות על הקרקע.
חזרתי לביתי, ממרפסת הבית צילמתי את האמבולנסים שפינו את החייל הפצוע. בסרט שפורסם באתר 0404 נראה ונשמע בבירור שבעת הטיפול בחייל הפצוע, המחבל שחשבו שהוא מת, פתאום החל לזוז וכולם חששו ונשמעו צעקות: "המחבל הזה חי עוד, הכלב הזה... שלא יקום עלינו", "יש עליו כנראה מטען, שימו לב, עד שלא בא חבלן לא נוגעים בו". הוא חיייי, בואיינה, שמישהו יעשה משהו".
https://www.facebook.com/www.0404.co.il/videos/1081726171900163/
מישהו שהיה במקום אמר לי שזה היה נראה שהמחבל שחשבו שמת פתאום זז ומנסה להגיע למשהו אולי לסכין או משהו אחר כדי לפגוע שוב.
החייל שירה וניטרל את האיום החדש שנוצר, במהירות ובנחישות, צריך לקבל אות הצטיינות.
בחצי השנה האחרונה עברנו בחברון עשרות פיגועים, חלקם גם בצומת זו. זה ענין של שניות מי יכריע את מי. האם המחבל יצליח לרצוח, או שמי שעומד מולו יחסל במהירות את האיום. אם חיילי צה"ל ואזרחים יצטרכו לעבור חקירות כפושעי מלחמה, בשעת מבחן עלולים להסס מחיסול המחבל – דבר שעלול לעלות בחיי אדם.
ב1990 דקר מחבל חיילת בבקעה בירושלים. השוטר צ'רלי שלוש פעל ע"פ הוראות פתיחה באש ושילם על כך בחייו. הוא ירה במחבל ברגליים, אך המחבל הפצוע קם ורצח את השוטר.
ב 2002 רס"ר סלים בראכת מהכפר ירכא, ירה במחבל, שבמסע רצח סמוך למסעדת סי פוד מתחת לגשר מעריב, תקף יותר משלושים איש, ביניהם גם היו הרוגים. סלים נטרל את המחבל בירי, אך כשהתקרב לבדוק אם יש לו חגורת נפץ, קם המחבל הפצוע ורתח את סלים בדקירות סכין.
גם לפני כמה חודשים ב13.10.15 טכנאי "בזק" עללא אבו גמל עשה פיגוע דריסה בתחנת אוטובוס בשכונת גאולה בירושלים. לאחר הדריסה יצא הערבי מהרכב ותקף בסכין קצבים את מי האנשים שחיכו בתחנה. מאבטח מחנות סמוכה ירה במחבל, והוא נפל ארצה – לכאורה מנוטרל. אך אז המחבל קם פצוע ודקר שוב ורצח יהודי נוסף.
מדינת ישראל שבויה בידי מערכת משפט הנותנת חומת הגנה לאויבינו וממשיכה את מלחמת ההתשה המדממת ללא סוף. מערכת המשפט לא נותנת אפשרות להכריע את המערכה.
לנישה הזאת נכנסים ארגונים החותרים תחת קיומה של המדינה בכיסוי של אירגוני זכויות אדם, ומונעים מצה"ל להילחם ולהכריע את האויב. ארגונים אלו הם גם הגורמים בשטח לעידוד המאבק בישראל – תחת שם הקוד - להילחם ב"כיבוש". והם אלו שבשטח גורמים שלא יהיה שלום באזור.
חשוב להזכיר שהכיבוש הישראלי הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לערביי יהודה ושומרון. תחת הכיבוש הירדני, האזור היה מוזנח ונחשל. מאז שישראל הגיע ליהודה ושומרון, נסללו כבישים, נוספו תשתיות מים ביוב וחשמל. האוכלוסייה הערבית, למשל, בחברון גדלה פי שלוש או ארבע. הוקמו בחברון 3 אוניברסיטאות ויש בעיר 4 בתי חולים. 17,000 מפעלים בחברון הערבית שהם 40% מהתל"ג הערבי. הם מוכרים תוצרת בכל הארץ והעולם.
מה שפוגע בערבים הוא לא הכיבוש, אלא, האחיזה האדוקה שלהם בתאוות הרצח. ביום שישי בפורים שמעתי את המטיף במסגד לידינו צועק באקסטזה: היהודים רצחו את ישו!
כמו האנטישמיות באירופה לאורך השנים. שנאת יהודים המתירה את דם. באופן אסטטי יפה יותר לקרוא לשנאה האנטישמית: "כיבוש". אם הערבים לא היו מנסים לרצוח שוב ושוב, לא היו מחסומים ובידוקים. לא היו מעצרים והגבלות. מי שמונע מיהודה ושומרון להיות "גן העדן" של המזרח התיכון הם ארגוני ה"שלום" המחרחרים מלחמה, ונותנים גיבוי והצדקה לטרור הערבי.
יורי בזמנוב (תומאס שומאן) היה קצין סובייטי בכיר. הייתה לו קריירה מפוארת בנובסטי שהיא הזרוע התקשורתית של הק.ג.ב. בעצם אפשר להגדירה כחזית של הק.ג.ב. יורי ברח למערב ב1970 תוך סיכון חייו והפך למומחה בינלאומי לתעמולה סובייטית, דיסאינפורמציה ולוחמה פוליטית. יורי מסביר שרוב הכסף הזמן ומשאבי אנוש מושקעים במה שנקרא "חתרנות אידיאולוגית" ולאו דווקא ריגול.
"חתרנות אידאולוגית" נעשית בתהליך איטי וארוך באופן גלוי לעין כל. מה שזה אומר באופן בסיסי, זה לשנות תפיסה ציבורית עד למצב שלמרות שפע המידע שיש, אף אחד לא מסוגל להגיע למסקנות הגיוניות כחלק מהאינטרסים להגן על עצמם, על המשפחות שלהם והמדינה שלהם.
האבסורד שאנו רואים מול עיננו שחייל שירה במחבל שניסה לרצוח בסכין שבידו יהודי וכל זאת בזירת הפיגוע –מובל לחקירה כפושע, זו תוצאה של הוראות פתיחה באש ומשפטיזציה, שלא מסכנת רק את חיילי צה"ל ואת מדינת ישראל, אלא אף את מדינות המערב.
ביום חמישי, בוקר חג הפורים, אני שומעת ירי. אני גרה בקרוואן הקרוב ביותר לצומת גילבר, שהוא צומת הכניסה לשכונתנו. בתור מתנדבת בסוכנות הידיעות TPS רצתי למקום והגעתי בין הראשונים. חייל פצוע סיפר שהותקף ע"י שני ערבים שהתנפלו עליו ואף דקרו אותו בסכין. על הכביש לידו שכב מחבל הרוג. חמי שכני עם חייל נוסף הורידו לחייל הפצוע את אפוד המגן, כדי לזהות את מקום הפציעה, ובמהירות ניסו לעצור את הדימום. על הכביש היה זרוק הסכין. צילמתי את הסכין כשברקע רואים את המחבל המת ואת החייל הפצוע.
רק אז הבחנתי במחבל נוסף שרוע על הכביש היורד מהצומת. היה פה כנראה מאבק ומרדף רציני שהחל בנקודת הבידוק ועד למורד הכביש. צילמתי גם את המחבל השני שנראה לי מת. לא ראיתי תזוזות של אדם שנפצע וסובל מפצעיו ואף לא תזוזות של נשימות כבדות כפי שפצוע שנורה כמה פעמים בפלג גוף עליון, היה נושם. אף דיווחתי לסוכנות TPS: "נס גדול. מחבל תקף עם סכין ושני בא לעזור לו. תושייה וזריזות של החיילים שנטרלו אותם."
כל מי שהגיע לאירוע אחרי דיווח על שני מחבלים הרוגים. זו הסיבה שרואים חיילים ותושבים מסתובבים במקום ללא חשש מפגיעתם של הגופות השרועות על הקרקע.
חזרתי לביתי, ממרפסת הבית צילמתי את האמבולנסים שפינו את החייל הפצוע. בסרט שפורסם באתר 0404 נראה ונשמע בבירור שבעת הטיפול בחייל הפצוע, המחבל שחשבו שהוא מת, פתאום החל לזוז וכולם חששו ונשמעו צעקות: "המחבל הזה חי עוד, הכלב הזה... שלא יקום עלינו", "יש עליו כנראה מטען, שימו לב, עד שלא בא חבלן לא נוגעים בו". הוא חיייי, בואיינה, שמישהו יעשה משהו".
https://www.facebook.com/www.0404.co.il/videos/1081726171900163/
מישהו שהיה במקום אמר לי שזה היה נראה שהמחבל שחשבו שמת פתאום זז ומנסה להגיע למשהו אולי לסכין או משהו אחר כדי לפגוע שוב.
החייל שירה וניטרל את האיום החדש שנוצר, במהירות ובנחישות, צריך לקבל אות הצטיינות.
בחצי השנה האחרונה עברנו בחברון עשרות פיגועים, חלקם גם בצומת זו. זה ענין של שניות מי יכריע את מי. האם המחבל יצליח לרצוח, או שמי שעומד מולו יחסל במהירות את האיום. אם חיילי צה"ל ואזרחים יצטרכו לעבור חקירות כפושעי מלחמה, בשעת מבחן עלולים להסס מחיסול המחבל – דבר שעלול לעלות בחיי אדם.
ב1990 דקר מחבל חיילת בבקעה בירושלים. השוטר צ'רלי שלוש פעל ע"פ הוראות פתיחה באש ושילם על כך בחייו. הוא ירה במחבל ברגליים, אך המחבל הפצוע קם ורצח את השוטר.
ב 2002 רס"ר סלים בראכת מהכפר ירכא, ירה במחבל, שבמסע רצח סמוך למסעדת סי פוד מתחת לגשר מעריב, תקף יותר משלושים איש, ביניהם גם היו הרוגים. סלים נטרל את המחבל בירי, אך כשהתקרב לבדוק אם יש לו חגורת נפץ, קם המחבל הפצוע ורתח את סלים בדקירות סכין.
גם לפני כמה חודשים ב13.10.15 טכנאי "בזק" עללא אבו גמל עשה פיגוע דריסה בתחנת אוטובוס בשכונת גאולה בירושלים. לאחר הדריסה יצא הערבי מהרכב ותקף בסכין קצבים את מי האנשים שחיכו בתחנה. מאבטח מחנות סמוכה ירה במחבל, והוא נפל ארצה – לכאורה מנוטרל. אך אז המחבל קם פצוע ודקר שוב ורצח יהודי נוסף.
מדינת ישראל שבויה בידי מערכת משפט הנותנת חומת הגנה לאויבינו וממשיכה את מלחמת ההתשה המדממת ללא סוף. מערכת המשפט לא נותנת אפשרות להכריע את המערכה.
לנישה הזאת נכנסים ארגונים החותרים תחת קיומה של המדינה בכיסוי של אירגוני זכויות אדם, ומונעים מצה"ל להילחם ולהכריע את האויב. ארגונים אלו הם גם הגורמים בשטח לעידוד המאבק בישראל – תחת שם הקוד - להילחם ב"כיבוש". והם אלו שבשטח גורמים שלא יהיה שלום באזור.
חשוב להזכיר שהכיבוש הישראלי הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לערביי יהודה ושומרון. תחת הכיבוש הירדני, האזור היה מוזנח ונחשל. מאז שישראל הגיע ליהודה ושומרון, נסללו כבישים, נוספו תשתיות מים ביוב וחשמל. האוכלוסייה הערבית, למשל, בחברון גדלה פי שלוש או ארבע. הוקמו בחברון 3 אוניברסיטאות ויש בעיר 4 בתי חולים. 17,000 מפעלים בחברון הערבית שהם 40% מהתל"ג הערבי. הם מוכרים תוצרת בכל הארץ והעולם.
מה שפוגע בערבים הוא לא הכיבוש, אלא, האחיזה האדוקה שלהם בתאוות הרצח. ביום שישי בפורים שמעתי את המטיף במסגד לידינו צועק באקסטזה: היהודים רצחו את ישו!
כמו האנטישמיות באירופה לאורך השנים. שנאת יהודים המתירה את דם. באופן אסטטי יפה יותר לקרוא לשנאה האנטישמית: "כיבוש". אם הערבים לא היו מנסים לרצוח שוב ושוב, לא היו מחסומים ובידוקים. לא היו מעצרים והגבלות. מי שמונע מיהודה ושומרון להיות "גן העדן" של המזרח התיכון הם ארגוני ה"שלום" המחרחרים מלחמה, ונותנים גיבוי והצדקה לטרור הערבי.
יורי בזמנוב (תומאס שומאן) היה קצין סובייטי בכיר. הייתה לו קריירה מפוארת בנובסטי שהיא הזרוע התקשורתית של הק.ג.ב. בעצם אפשר להגדירה כחזית של הק.ג.ב. יורי ברח למערב ב1970 תוך סיכון חייו והפך למומחה בינלאומי לתעמולה סובייטית, דיסאינפורמציה ולוחמה פוליטית. יורי מסביר שרוב הכסף הזמן ומשאבי אנוש מושקעים במה שנקרא "חתרנות אידיאולוגית" ולאו דווקא ריגול.
"חתרנות אידאולוגית" נעשית בתהליך איטי וארוך באופן גלוי לעין כל. מה שזה אומר באופן בסיסי, זה לשנות תפיסה ציבורית עד למצב שלמרות שפע המידע שיש, אף אחד לא מסוגל להגיע למסקנות הגיוניות כחלק מהאינטרסים להגן על עצמם, על המשפחות שלהם והמדינה שלהם.
"שוברים שתיקה", "בצלם", "שלום עכשיו", "עדדאלה", רבנים לזכויות אדם, רופאים ללא גבולות ודומיהם. אפשר לכנותם ארגוני NGO או ארגוני הקרן לישראל חדשה. הם לפי יורי בזמנוב "אידיוטים שימושיים" שדרכם נעשית חתירה אידאולוגית. הוא טוען שהם גם הראשונים שיפגעו מהאויב שמשתמש בהם.
ארגון NGO-MONITOR העוסק בעידוד שקיפות בקרב ארגונים לא ממשלתיים, פרסם נתונים המעידים על התרחבות השימוש שעושים הארגונים באמצעים משפטיים.
מערכת משפט ופרקליטות שרבים מהם עברו במשך השנים השתלמויות של הקרן לישראל חדשה – בעצם מסרסים את יכולת הצבא המשוכלל בעולם, להגן על עמו ומדינתו.
וילי שטרן, מרצה עוזר בבית ספר למשפטים ונדרבילט וכתב ל "ווקלי סטנדרט" פרסם מאמר (שתורגם באתר מידה) בו הוא כותב שצה"ל מתהדר בנקיטת אמצעים מחמירים לשמירה על אוכלוסייה אזרחית של האויב. מומחי משפט מזהירים כי אמצעי הזהירות המופלגים מהווים תקדים מסוכן לצבאות המערב. מדינות דמוקרטיות אחרות עשויות למצוא את עצמן במלחמות א-סימטריות נגד שחקנים לא מדינתיים אכזריים הרומסים דיני מלחמה.
האבסורד במעצר חייל שהרג מחבל, מהווה סכנה לא רק לצה"ל ולמדינת ישראל, אלא לכל המדינות המתמודדות עם שחקנים לא מדינתיים אכזריים הרומסים דיני מלחמה.
האם המחבלים הדוקרים, דורסים, יורים, מפעילים מטענים, פועלים ע"פ דיני מלחמה???
במשוואה כזו אסור לכבול את ידי הצבא בכבלים משפטיים מול התקפות טרור חוזרות ונשנות ההופכות כל אחד במדינה ל"ברווזים במטווח" שלא יודעים מהיכן יצוץ המחבל הבא.
המחאה העממית שפורצת בעקבות מעצרו של אלאור אזריה שחיסל מחבל נאלח, מראה שעם ישראל בריא ולא הלך שבי אחרי החתרנות האידאולוגית, אבל כנראה בהנהגה של המדינה ומערכת המשפט והביטחון, נפלה שלהבת.
חייבים לשחרר מיד את אלאור אזריה!
חייבים לשחרר את מדינת ישראל מהחתרנות האידאולוגית הכובלת את ידי צה"ל, תוך הגנה על האויב הערבי!
אין תגובות