אורלי נוי כתבה מאמר באתר השמאל הקיצוני "שיחה מקומית": "יש פרטנר, והוא מחכה לנו ברמאללה". במאמר מהללת אורלי נוי את פועלו של מחמוד עבאס – אבו מאזן.

באופן תמוה יצא נגדה במאמר פעיל בל"ד מיפו  - עבד אבו שחאדה.

ככל שבדקתי את הנושא התברר שאין על מה לתמוה והרודנות הערבית (הרשות הפלסטינית) גורמת סבל רב לתושביה. אלא שעל אף התמיכה הרחבה ברחוב הערבי בהסרת הרודנות של אבו מאזן, לא שומעים על כך מספיק בציבוריות הישראלית.

כך יוצא שארגוני זכויות אדם למיניהם וארגוני שמאל בארץ ובעולם פועלים במרץ להחלת שלטון רודני אכזר שיקרא "פלסטין", בלי לקחת בחשבון את התוצאות המרות של המהלך.

https://mekomit.co.il/%D7%90%D7%91%D7%95-%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%9F-%D7%AA...
 
עבד אבו שחאדה עונה לאורלי נוי בכתבת תגובה: "...נוי מזהה את האיש הזה כ"לבבי", בעוד שבעיני חלקים גדולים מהעם הפלסטיני מדובר ברודן אכזר, שלא מהסס להשתמש ביד קשה בעזרת מנגנוני הביטחון נגד כל צורת אופוזיציה – בין אם כזו שמתנגדת לתיאום הביטחוני והכיבוש ובין אם כזו שנלחמתם למען מטרות חברתיות, כמו מחאת המורים שהפגינו נגד תת-תנאים ושכר ירוד."

הביטוי "רודן אכזר" שמשתמש בו עבד הוא מזעזע. והתיאורים, שאבו מאזן משתמש במנגנוני הביטחון ביד קשה כנגד תושבי הרשות הפלסטינית אם הם לא מישרים קו לרצון הרודן בכל תחום, צריכים להדליק נורה אדומה זועקת בכל המגעים המדיניים מול הרש"פ.

עבד אבו שחאדה תוקף את התמיכה  באבו מאזן (ההדגשות שלי):

"...אך לא רק אורלי, ולא רק פעילים יהודים אנטי-ציונים, אלא גם פעילים פלסטינים בשם המאבק לשחרור לאומי בוחרים לעשות הנחות, שוכחים שהמאבק אינו למען גבולות ולא למען הקמת מדינה פלסטינית עצמאית – למען הקמת מדינה פלסטינית ודמוקרטית שמכבדת זכויות אדם.

כאשר אנחנו שוכחים לחדד את העיקרון של זכויות האדם בשל האג'נדה הפוליטית שלנו או בגלל סנטימנטים לאבו מאזן, אנחנו בעצם מזלזלים במאבקו של העם הפלסטיני. נראה שהגישה הזו נובעת מתוך ציפייה שמחר, אחרי השחרור הלאומי והקמת המדינה העצמאית, יצוץ לו באופן טבעי משטר דמוקרטי ומתקדם – זאת בזמן שישנן אין ספור דוגמאות של תנועות לאומיות שיום לאחר השחרור הפכו למשטרים רודניים.

הרי לא משנה כמה אבו מאזן נחמד, פעילויותיו מבנות ארגון שרואה בדיכוי אלים כפתרון לאופוזיציה. למרות המודעות והרגישות שנוי הציגה במאמר, לכך שבתור ישראלית אין היא רשאית לקבוע אם אבו מאזן לגיטימי או לא כמנהיג של הפלסטינים, בתור פעילת זכויות אדם – מוסרית אסור לתמוך או להצדיק רודנים שמפירים זכויות אדם, גם אם האג'נדה הפוליטית המוצהרת שלהם מתאימה לנו."

ב 21.2.2017 עונה אורלי נוי לעבד אבו שחאדה:

"...לגבי התנהלותו של עבאס בזירה הפנים-פלסטינית, אני כמובן חותמת על כל מילה של עבד: הפרות זכויות האדם שמבצעת הרשות בראשותו מחפירות, ובין הכוחות הדמוקרטיים הפלסטינים לבין אלו הריאקציונריים ברור איפה התמיכה שלי נמצאת. לגבי התנהלותו מול ישראל – זה הרבה יותר מורכב..."

נוי מסכמת את הכתבה, באופן פרדוקסלי שבו היא מוכנה בעצם להקריב את זכויות האדם של הערבים כדי לפגוע בישראל.

"כאמור, אני חותמת על כל מילה ברשימה החשובה של עבד. אבל עדיין מאמינה שאת הביקורת הזו צריכים להשמיע הפלסטינים. התפקיד שלנו, השמאל היהודי, הוא קודם כל לפרק ולחשוף את השקרים של ישראל עצמה. ולשם כך – כן, בהחלט אעמוד גם לצד עבאס, על כל המורכבות של הבחירה הזו."
 
בכנס הריבונות הרביעי  שהתקיים בירושלים ב12.2.17ט"ז שבט תשע"ז התקיים מושב שנקרא "מיעוטים בעד ריבונות"  את המושב הנחה דובר הישוב היהודי בחברון, נועם ארנון. הדובר המעניין ביותר היה המוכתר אשרף ג'עברי מחברון.

https://www.youtube.com/watch?v=0IGzxzWN6nY

(החל מדקה 35.36)

הוא תיאר שנים רבות של סבל תחת שלטון הרש"פ, ושאל בקול: "איפה כל הכסף שנתנו מדינות אירופה? איפה הכסף שנתנה ארה"ב? איפה המיליונים שנתנה ישראל? 25 שנה, איפה הכסף?

האם הרשות בנתה בית חולים אחד? כלום! הרשות המושחתת לא עשתה כלום למען התושבים.

אני רוצה ריבונות ישראלית! אני לא רוצה לבחור לכנסת, אני רוצה לחיות כבן אדם!

נתניהו בוא לחברון!" קרא ג'עברי.
 
אסף גבור בכתבה במקור ראשון ב 11/3/2017 כותב על מפגשים אקראיים עם ערבים בשומרון.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/868/467.html
 
"יותר ויותר פלסטינים מבקשים: "אינשאללה שנהיה חלק מישראל" קוראת הכותרת של הכתבה.

לדוגמא אחד מהערבים שדיבר עם אסף הוא פארוק, תושב נבי אליאס, שאמר: "אני בן 44, ולא מבין למה אי אפשר לחזור לתקופה של השלטון האזרחי, לפני שהגיעה הרשות הפלסטינית והרסה לנו את החיים בחלומות על מדינה פלסטינית

תבין, הפלסטינים רוצים לחיות תחת שלטון ישראלי. נמאס להם ממשטר החושך של הרשות שאנחנו מכנים אותה חבורת הגנבים. הזרוע הביצועית של משטר החושך הזה הם מנגנוני הביטחון.

בתקשורת מדברים על צבא הכיבוש האכזרי, אבל תשאל כל פלסטיני מי הוא מעדיף שיעצור אותו, צה"ל או מנגנוני הביטחון. בישראל מתייחסים בכבוד לעצורים, יש בית משפט, יש בית כלא מסודר. אתם לא יודעים מה זו האכזריות של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. מבחינתם הם יכולים לעצור אותי כי דיברתי אתך. הם יגידו לי שאתה לא עיתונאי אלא איש שב"כ, ויאשימו אותי בריגול. יש פה משטר פחד. כל פלסטיני שיוכל לחיות תחת שלטון ישראלי יקפוץ על ההזדמנות".

פגשתי בחברון תיירת שסיפרה לי, על שדיברה עם ערביה בעיר שתיארה בפניה את הרדיפות של הרשות הפלסטינית בחברון. בכל פעם שעברו לידם פעילים בינלאומיים, הזהירה אותה הערבייה לדבר בשקט שמא ישמעו הפעילים ויסגירו אותה לרשות.

כתבת גרמניה שעושה סרט על חברון בו היא ראיינה אותי ואחר הצילומים שוחחנו. היא סיפרה לי שהייתה בעזה וראתה את הסבל של התושבים היא ראתה את הפחד משלטון החמאס. היא סיפרה גם על פרויקט שעשתה בירדן בו פגשה בערבי שנולד בחברון אך גר בירדן. הוא סיפר על הסבל של הערבים בעיר מולדתו, בגלל הרשות הפלסטינית והוסיף שרק שלטון ישראלי על העיר יחזיר לערבים את החיים הטובים.

 

ערבים מיידים אבנים על שוטרים פלסטינים בחברון

ככל שבודקים יותר מגלים שהתופעה נרחבת ממה שציפינו. מכל מקום שומעים עוד ועוד עדויות על רודנות וסבל מהשלטון הערבי המושחת הרודה בתושבים. על עינויים ומעצרים, על שחיתות כספית ורדיפת זרמים שונים בחברה הערבית.

הגיע הזמן שהמערכות המדיניות יפסיקו להחזיק את קיומה של הרשות הפלסטינית בראשות הרודן אבו מאזן. חייבים להפסיק לקיים מולו מהלכים מדיניים. צריך להוקיע את שלטונו המושחת.

רק ריבונות יהודית ביהודה ושומרון תביא לפריחה ושלום לכל מי שגר בארץ ישראל. ליהודים בוודאי, אך מתברר שגם לערבים.