ברוך נחשון נולד בחיפה בשנת תרצ"ט (1939). כבר בצעירותו גילה כשרון אמנותי בולט. במהלך דרכו התקרב לרבי מליובאויטש, שהטיל עליו את המשימה "לתקן את עולם הציור" ולהעלותו מטומאה לקדושה. הרבי שלח אותו ללמוד ציור והוא הלך והתבלט כאמן ייחודי הנטוע עמוק בשרשי החסידות והתודעה היהודית.

עם תחילת חידוש היישוב היהודי בחברון עלתה משפחת נחשון- ברוך, שרה וילדיהם -  לחברון. הם הצטרפו למתנחלי חברון שהלכו והתבססו באותה עת בבניין ממשל חברון, והניחו את היסודות לבניינה המחודש של עיר האבות. הם זכו בכמה זכויות ראשוניות: בנם החמישי, שניאור חברון, היה הבן הראשון שנולד ל"מתנחלי חברון". בנם השביעי, יוסף שבע אור, היה הילד הראשון שברית המילה שלו התקיימה במערת המכפלה. מאוחר יותר היה בנם התשיעי, אברהם ידידיה ז"ל, הראשון שנטמן בבית העלמין העתיק (על כך להלן). ברוך נחשון ייסד את "גלריית נחשון" לאומנות יהודית, הנקודה היהודית הסמוכה ביותר למערת המכפלה. 

עם הקמת קרית ארבע קבעו בה ברוך ושרה את ביתם. בית משפחת נחשון בקרית ארבע הפך למרכז ייחודי של אמנות, הכנסת אורחים, קירוב רחוקים והפצת חסידות. אורחים רבים מהארץ ומרחבי העולם מצאו בבית זה אוזן קשבת, תחושה משפחתית חמה ומפגש עם קסם האמנות היהודית. בשבתות וחגים הפך הבית לבית כנסת, בו התנהלו התפילות באווירה מיוחדת, כשברוך מוביל את התפילה בדרכו הייחודית ומעניק לכל הבאים חוויה של תפילה בטוב לבב, מחברת ומשמחת.  כבר בתחילת עלייתי לקרית ארבע בתחילת שנות ה – 70 זכיתי להכיר את ברוך ושרה נחשון, ולהרגיש בבית בביתם, ולא אחת זכיתי גם למחווה המוכרת של ברוך –  נשיקת נימוסין בגב כך היד...

משפחת נחשון זכתה להניח יסוד בלב העיר חברון באירוע הנורא והמרטיט של לוויית ילדם התשיעי של ברוך ושרה,  הפעוט אברהם ידידיה ז"ל בשנת תשל"ה (1975). התינוק הרך שנולד בקרית ארבע בחורף קשה, נימול במערת המכפלה ונקרא "אברהם ידידיה" על שמו של אברהם אבינו, ידיד ה'; אך לאחר ארבעה חודשים הוא נפטר בעריסתו. אימו שרה נחשון החליטה שהילד הרך ייטמן בבית העלמין היהודי העתיק בחברון, שבאותו זמן היה הרוס לחלוטין לאחר שנחרב ע"י פורעים ערבים בזמן הכיבוש הירדני. ממשלת ישראל אסרה לקבור יהודים במקום והודיעה לשרה נחשון כי עליה לקבור את הילד בירושלים. שרה התעקשה ועמדה נחושה בהחלטתה, וכך החל מאבק קשה וכואב. בהוראת הממשלה הוצבו מחסומי צה"ל בשערי העיר חברון, וכלי הרכב נבדקו כדי למנוע העברת הפעוט לבית העלמין. כשירד הלילה,  מול המחסום הצבאי, החלה לשרה ללכת לכיוון העיר חברון, נושאת את בנה בזרועותיה. החיילים הנבוכים לא יכלו לעמוד מול מראה האם הנושאת את גופת בנה, והעבירו את הבעיה לדרגים הגבוהים ביותר. בסופו של דבר,  שר הבטחון שמעון פרס אישר את הקבורה. בחצות הלילה, הלכנו, מאות תושבי קרית ארבע ותלמידי ישיבת "ניר", דרך סמטאות חברון החשוכה, האפלה והמאיימת, לבית העלמין. בפאתי בית העלמין אותרה חלקה קטנה,   והפעוט הובא לקבורה, לאור פנסים. אחר סתימה הגולל אמרה שרה נחשון על קבר בנה את המילים שנחרתו לעד באזני כל השומעים ובתולדות העיר: "לפני אלפי שנים קבר אברהם את שרה בחברון, וכך קנה את חברון;  והיום אני שרה קוברת כאן את בני אברהם, וכך נקנה את חברון בדורנו". מאות הנוכחים במקום קבלו בדמעות וברטט את דבריה של שרה, שהפכו למציאות תוך שנים ספורות. ואמנם,  אברהם ידידיה נחשון ז"ל היה היהודי הראשון שחזר ללב העיר חברון לאחר שחרורה. לאחר ארבע שנים, בישיבה לילית סוערת,  הציע ברוך נחשון (בהשראת הרבי מלובאוויטש שחזר וקרא לא להסתפק בקרית ארבע אלא לשוב ללב העיר) להיכנס ולהתיישב בבית הדסה, בית החולים היהודי הנטוש בלב העיר. שרה נחשון נטלה חלק פעיל בכניסת האימהות והילדים לבית הדסה באייר תשל"ט (1979), שהונהגה ע"י הרבנית מרים לוינגר. בזכות קבוצה זו, לאחר תקופה רבת קשיים ופיגוע טרור, נקבעה  העובדה של שיבת יהודים לעירם. באותה תקופה נאלצו האבות לשהות בנפרד, וברוך נחשון היה בין התומכים והמאבקים על הזכות הטבעית והצודקת ביותר לשוב לחברון. 

יחד עם השקפתו היהודית והארץ- ישראלית המובהקת, ברוך נחשון גילה יחס אנושי לכל אדם טוב. הוא ידע ערבית על בוריה, התהלך ברחובות חברון ושכונותיה, ודיבר בידידות עם שכניו. היכרות זו התבטאה ביצירתו. ציוריו הייחודיים הביעו את נופי חברון המקורית, התנכית, והוא שילב בהם את הנופים האותנטיים ואורח החיים שהתגלה לעיניו כאשר עלה להתיישבות בהרי חברון.    

אמנותו של ברוך נחשון היא  יצירה מקסימה, ייחודית ובלתי נשכחת. ציוריו הופיעו בכל רחבי העולם, בתמונות, לוחות שנה, ספרים, חוברות, ועוד ועוד. יצירתו מציגה שילוב מדהים של יופי, ערכים, יצירתיות, קדושה, אהבת תורה וארץ ישראל. הוא ביטא   בצבעים ובצורות מרהיבות עין את הרעיונות והסמלים היהודיים העמוקים ביותר, אותם שאב מכל מרחבי התורה שבכתב ובעל פה, מהמדרשים, מחסידות והקבלה. התבוננות בציוריו  של נחשון היא שיעור המכניס  את הצופה לעומק הולך וגדל, והבנת משמעויות והקשרים הולכים ורבים. ציוריו של נחשון מוכרים לכל ידיד ואוהבי חברון, כאשר הם מעטרים את דפי לוחות השנה שיוצאים מידי שנה ע"י הישוב היהודי בחברון ונשלחים לידידיו ותומכיו בכל רחבי בעולם. חוויה אישית הזכורה לי היטב היא כאשר כל שנה, בשלהי הקיץ, עם תחילת הכנת הלוח לשנה הבאה, הייתי מקבל את הציורים המיועדים כדי לבחור ולהציע להם שמות, והתחושה הטובה כאשר ברוך הביע הסכמה ושביעות רצון מהשמות שנבחרו, והם הופיעו ליד הציורים בלוחות השנה.

אי אפשר לסכם את דמותו של ברוך נחשון במילים. אישיותו הייחודית והציורית, הכילה אמנות, חסידות, מקוריות, חוש הומור, חוש ביטוי, טביעת עין, ידע והבנה היסטורית ושרשים יהודיים בעלי עומק אינסופי. עם הסתלקותו נלקח אחד מעמודי התווך הייחודיים של קרית ארבע חברון. יצירתו תמשיך ללוות ולהאיר את עיר האבות מאז ולתמיד, ותלווה את עם ישראל כולו בשאיפת הגאולה.