המחקר הארכיאולוגי עוסק בחקר הממצא הדומם, ומורכב מפרטים רבים הנראים תחילה כאוסף של אבנים וחרסים המונחים 'כאבן שאין לה הופכין'; אך הוא מצליח להפיח חיים באבנים ולבנות סיפור עבר מרתק על תנועות אוכלוסייה מגוונת ועל אורח חייה, על בניית ערים ועל חורבנן, על כלכלה ועל מסחר, על חיים ועל מוות. כל אלו מספקים רקע ריאלי לסיפורי האבות –מייסדי האומה הישראלית.
היו אלו יהודים שנפצעו ע"י הפורעים במהלך הפרעות, אך לא נהרגו מיד או לאחר מספר ימים אלא לאחר זמן רב יותר, חודשים או שנים. הם הלכו לעולמם אחרי שנות סבל וייסורים, ולא זכו אפילו להכרה, להוקרה ולכבוד להימנות על חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.
השאלות הן רבות ומסקרנות: איפה המערה? האם אפשר להיכנס? האם מישהוא נכנס? מה קורה למי שנכנס?
מה פשר הגעת החיתים מאנטוליה הרחוקה לחברון הארץ ישראלית, בנים לאימפריה החיתית הענקית, יוצרי השפה ההודו אירופית , מקור לכל שפות התרבות המערביות והמזרחיות אל סלעי הדולומיט ,ומה ראו חיתים אלה לבנותה דווקא כאן ועכשיו "שבע שנים לפני צוען מצרים "?
בימים אלו, בהם דנים בארץ ובעולם במקום הקדוש ביותר – הר הבית, יש עניין לחזור ולהיזכר במקומות הקדושים בחברון.
השיבה לחברון לא נולדה בחלל ריק. עומק הכיסופים אל עיר האבות, מאמציהם מלאי העז של כלב בן יפונה ודוד המלך, החודרים דורות וחומות זמן, הם שדחפו ולא נתנו מנוח, עד שפרצו והוגשמו בעשיה ובהתיישבות.
במאמר זה לא אשוב אל ימים קדומים. לא ארחיק לימי אברהם הקונה מערה בה קבורים אדם וחוה, אף לא אל ימיו של כלב בן יפונה, לא אתעכב על ימי דוד המאחד ממלכה, ואף לא ארחיק אל תולדות העיר והישוב היהודי בה החל משנת ש', שבלעדיהם אין יסוד לכל ההתיישבות החדשה בימינו. גם לא ארחיב את הדבור על המאורעות הקשים והמסעירים שהרחיקו את היהודים מן העיר, למרות שהדברים חיים בזכרוננו וקיימים בנו ובבנינו אחרינו עד סוף כל הדורות. אף צעדיה הראשונים של ההתנחלות אחרי מלחמת ששת הימים, תחילתה במלון פארק בחברון בפסח תשכ"ח, והמשכה בבנין הממשל הצבאי בתוככי העיר – אינה מעיסוקו של מאמר זה. על כל אלה צריך להרחיב את הדבור ולייחד לו ספר בפני עצמו.
שמועות ועלילות
כרעם ביום בהיר בא האסון הגדול על עיר האבות השקטה. מרכז ההסתה והשיסוי שבירושלים עשה את עבודתו בחשאי בכל פינות הארץ, וגם בחברון. נמסרו ידיעות על הכנות הערבים להתקיף את היישוב היהודי בארץ. בירושלים ובשאר ערי הארץ שררה מתיחות רבה אולם יהודי חברון בטחו בשכניהם הערביים ולא עלה על דעתם להתכונן לקראת הבאות.
יום לפני הפרעות פשטו שמועות על מכתב הסתה שבא מירושלים. אך יהודי חברון לא שמו לב לשמועות אלו; איך יבגדו בהם שכניהם וידידיהם, אשר כל רעה לא נעשתה להם על ידי היהודים – ומה גם שבכל הפרעות שהיו בארץ-ישראל לפני כן לא קרה בחברון דבר – ונכבדי הערבים, הלא הבטיחו תמיד כי שקט גמור יהיה ורע לא יאונה.
תקופת המלוכה ובית ראשון 1007 לפסה”נ- דוד נמשח למלך בחברון. 1000 לפסה”נ– דוד עולה מחברון לירושלים ומייסד את הממלכה המאוחדת….
תקופת בית שני 445 לפסה"נ – שיבת ציון. יהודים חוזרים לאזור חברון. 164 לפסה"נ – מרד החשמונאים – יהודה המכבי…
התקופה הרומית ביזאנטית – תקופת המשנה והתלמוד 132 – 135 לסה"נ – מרד בר כוכבא. חברון היתה במרכז אזור המרד….
The period of Arab and Crusader occupation 638 – The Arab Conquest. Islam holds holy places in Jerusalem and Hebron….
